“Sun, be Dark on Gibeon, and Moon on the Ayalon Valley”: A New Interpretation

סיפור עמידת השמש והירח באורח נס מעל שמי גבעון ביהושע י`, מתאר מחזה מרשים ביותר שנצפה בשמי הארץ בתקופת הכיבוש וההתנחלות. אי-האפשרות לקבל את אמיתות הסיפור אם יובן כמתאר את עצירת גרמי השמיים במסלולם, הולידה החל מפרשני ימי-הביניים פירושים רציונליסטים שביקשו להבין את מילות הסיפור כמתארות בלשון הבאי תחושות שחשו הלוחמים כאילו היום התארך להם, או שינויים במראה השמש והירח בשל נסיבות טבעיות. במחקר המודרני ניכרות מגמות מגוונות ומנוגדות בין אלה הרואות בסיפור תיאור דמיוני לחלוטין מצד אחד, לבין אחרות הרואות בו זכר לאירוע טבעי רב-רושם שעובד ופותח אח"כ.

בין אלה האחרונים היו שהציעו להבין את הסיפור כמתאר ליקוי חמה מלא, אפשרות שהוצעה לפנים ע"י הפרשן היהודי ר` יוסף בן אברהם אבן-ווקאר בן המאה הי"ד.

מחקר ספרותי ובלשני-משווה, בעיקר עם הספרות האסטרונומית המסופוטמית, מלמד שהשיר הקדום הנתון בפסוקים 13-12 מתאר ליקוי חמה מלא-טבעתי שאירע מעל שמי גבעון בסוף המאה הי"ג. כמו במקרים דומים במקומות שונים בעולם, אירוע רב-רושם זה נחרת בזיכרון המשותף לדורות, הונצח בשיר והועלה אל הכתב מאוחר יותר.