אחד המאפיינים של פירושו של רשב"ם לתורה הוא הפולמוס הגלוי והסמוי עם הפרשנות הנוצרית ועיקרי האמונה שבבסיסה. בהרצאה זו אראה כיצד בשונה ממאפיין זה, בחר רשב"ם בפירוש שכמוהו לא נמצא בפרשנות היהודית לפניו בגלל הסיוע שניתן להביא ממנו ליסוד הכריסטולוגי בתאולוגיה הנוצרית.
סיפור הביקור של שלושת האורחים אצל אברהם והליכת שניים מהם להפוך את סדום (בראשית י"ח) מעלה מספר בעיות פרשניות. ניתן לפתור לפחות חלק מהבעיות האלה אם מפרשים שאחד האורחים היה מלאך במדרגה גבוהה מהשניים האחרים ושהאזכורים של האל בסיפור זה אינם מכוונים לאל אלא לאותו מלאך. למרות היתרון של האפשרות הזאת מנקודת מבט פרשנית, נמנעו הפרשנים היהודים מלאמץ אותה בגלל ההשתמעות שיכולה להיות לה כאילו קיים אדם שהוא במדרגת אל או אפילו שהוא האל בעצמו. אולם רשב"ם דווקא אימץ את הפירוש הזה. הבחירה הנועזת של רשב"ם מצטרפת למגמות נועזות אחרות שנבעו מתוך חתירתו אל הפשט, לדוגמה הפרשנות ההלכתית שלו שהיתה לעתים מנוגדת לפרשנות המוסכמת בחז"ל.