The Integration of Maimonides’ Philosophical Book (The Guide of the Perplexed) with his Law Book (Mishneh Torah) in the Thought of Rabbi Yosef Rozin

רבות נכתב על היחס בין "הרמב"ם" של משנה תורה ההלכתי ל"רמב"ם" של המורה נבוכים הפילוסופי; זעיר כאן זעיר שם גם חדר המורה נבוכים לעולמה של הפרשנות ההלכתית ובה גם הפרשנות על המשנה תורה. אולם ר` יוסף רוזין ("הרוגוצ`ובר", 1936-1858), בספריו "צפנת פענח על הרמב"ם", היה הראשון ליצור שיטה פרשנית של ממש המפרשת את משנה תורה על פי חלקים מן המורה נבוכים. בהרצאה זו אבקש להציג את שיטתו זו של הרוגוצ`ובר ולמפות את האופנים השונים שבהם משמש אצלו המורה נבוכים כפרשן למשנה תורה.

אפתח בניצנים הראשונים של שילוב המורה נבוכים בפירושיו של הרוגוצ`ובר למשנה תורה, שבספרו הראשון (1902), בא לידי ביטוי באופן מינורי יחסית (וגם לא בלעדי דווקא להרוגוצ`ובר), בעיקר בפירושיו ל"הלכות יסודי התורה" ו"הלכות תשובה" המכילות נושאים של אמונות ודעות להם מקבילות ברורות גם במורה נבוכים. אולם לשונות פילוסופיות-אריסטוטליות המתגלגלות מעט בספר זה בהקשרים הלכתיים אחרים, רומזות על העתיד לבוא בספריו המאוחרים יותר של הרוגוצ`ובר: על כניסה מפורשת של הפילוסופיה האריסטוטלית של המורה נבוכים כחלק אינטגראלי מפרשנות ההלכות המגוונות שבמשנה תורה. בשלב הבא אציג אפוא את עיקרי שיטת השילוב הזה שבו הנחות פילוסופיות אריסטוטליות או רעיונות פילוסופיים אחרים מן המורה נבוכים מסבירים הלכות הכלולות במשנה תורה, מחדשים בהן ויוצרים "פילוסופיה הלכתית" או "הלכה פילוסופית" מקורית ומיוחדת במינה. לבסוף אראה כיצד אף הדעות שמביא הרמב"ם במורה נבוכים במטרה להתנגד אליהן ולחלוק עליהן (כמו דעות "המדברים"), משמשות ב"צפנת פענח על הרמב"ם" לטובת הסברים הלכתיים; על בסיס אלה אבקש להסיק, אם כן, כיצד ראה הרוגוצ`ובר את המורה נבוכים.