The Jewish Arab War of 1948 in Canaanite Fiction

הכותרת "סיפורת כנענית" מתייחסת לסיפורים קצרים שנכתבו על ידי חברים בתנועת ה"עברים הצעירים" הידועה גם בשם "הוועד לגיבוש הנוער העברי", תנועה אידיאולוגית-תרבותית שפעלה בהנהגתו של המשורר יונתן רטוש מ-1939, ושהגיעה לשיאה בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20. הסיפורים, שפורסמו בכתב העת אלף בין 1948 ל-1953, מאפשרים הצצה הן לעולמם ולתפיסת עולמם הייחודית של ה"כנענים", והן למלחמת 1948 ולאחד האופנים בו נתפסה בשיח הישראלי של אמצע המאה. לכנענים הייתה השפעה נרחבת על מהלכים ספרותיים ואמנותיים וכן על מחשבה פוליטית בישראל. כך, אמנות כנענית הפכה לחלק מהקאנון של האמנות הישראלית. שירתו של יונתן רטוש זכתה לעניין מחקרי נרחב. גם האידיאולוגיה הכנענית – כאידיאולוגיה פוליטית – היוותה, אפילו לאחרונה, כר פורה למחקר. עם זאת, הסיפורת הכנענית זכתה עד עתה למעט עניין מחקרי.

הרצאה זו היא התחלה של מחקר שמטרתו להנכיח את הסיפורת הכנענית, ודרכה ללמוד הן על שוליים הכנעניים והן על המרכז הציוני בשנים שסביב קום המדינה. בהרצאה אעסוק בסיפורים בהם מתוארות סצנות הקשורות למלחמת 1948. כך, אעמוד על השימוש הכנעני בפארודיה("רומנטיקה כושית" של יעקב אשמן), על העמדה הכנענית הביקורתית כלפי הציונות ("הבוקר החדש" של יריב עיטם) וכן על הפגן של פוסט טראומה נוכח המלחמה ("המשתה" של עמוס קינן). תוך שימוש בתיאוריות על ספרות מינורית, אטען שהסיפורת הכנענית מערערת על הקשר בין טריטוריה, שפה ולאום, ומציעה מודל לאומי, וגם ספרותי, אחר. אראה כיצד הסיפורים מאפשרים הצצה הן לעולמם ולתפיסת עולמם הייחודית של ה"כנענים", והן למלחמת 1948 ולאחד האופנים בו נתפסה בשיח הישראלי של אמצע המאה. עיון מחודש בסיפורים מאפשר תובנות על תפיסת ה"אני", וה"אחר" במלחמה ועל האפשרויות הלשוניות לייצוג של אלימות וטראומה.