Two Rare Animal Names in Biblical Hebrew - ziz-shaddai and arod: Their Identification according to Akkadian and Significant Philological Ramifications for Both Biblical and Modern Hebrew

Chaim (Harold) Cohen
לשון עברית ומקרא, אונ' בן-גוריון בנגב, ישראל

פרופ` חיים כהן,

שתי חיות נדירות במקרא – `זׅיז-שׇׂדַי` ו-`עׇרוֹד`: זיהוין לפי האכדית והשלכות חשובות הן באשר לעברית-מקראית והן באשר לעברית-חדשה

אדון בזיהוי שתי חיות במקרא לאור האכדית:

א) זיז-שדי –מצוי פעמיים:

תהלים נ,יא – יָדַעְתִּי כָּל עוֹף-הָרִים וְזִיז-שָׂדַי עִמָּדִי:

תהלים פ,יד - יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז-שָׂדַי יִרְעֶנָּה:

משתי התקבולות ניתן להסיק שמדובר בחיה שעפה ושמכרסמת. בתרגומים הקדומים תרגמו בדרכים שונות כגון תרנגל-ברא, חזיר, חמור, חיות בכלל, או אפילו יופי (זיו במקום זיז). לעומתם, פירש רש"י: "וזיז-שדי – רמש-השדה. זיז – על שם שהם זזים ממקום למקום...". בחקר-המקרא, הוסיפו השוואה אטימולוגית לאכדית zizānu, סוג ארבה. נראה שרק הצעה זו הן מתאימה לתקבולות והן עונה על הצורך להראות שימוש סמנטי מקביל בין שתי המילים. השימוש הסמנטי המקביל הוא לפי הלוגוגרם ל-zizānu, דהיינו buru5.gán.na/u, כאשר buru5 הוא הלוגוגרם ל-erbû "ארבה" ו-gán הוא לוגוגרם ל-eqlu "שדה". ל-gán שימוש הקשור לשמות חרקים באכדית. ומכאן המרכיב gán, הוא המקביל הסמנטי למרכיב שָׂדַי בצירוף זיז-שדי.

ב) ערוד - מצוי פעמיים בנה"מ:

איוב לט,ה (פֶּרֶא//עָרוֹד); דניאל ה,כא.

ועוד פעם (יש להניח) לפי סיכול אותיות:

ישעיהו לב,יד - ... מְשׂוֹשׂ-פְּרָאִים מִרְעֵה-עֲרֹדׅים!:

כוונתי להראות שעדות חשובה לא נכללה על ידי זהר עמר בדיונו בלשוננו עו (תשע"ד) באשר לזיהוי החיות המקראיות פרא ו-ערוד, דהיינו ההקבלה הסמנטית בין פרא במקרא ו- serrēmu באכדית, "onager". כמו התקבולת הנ"ל פרא//ערוד במקרא, כך בהיקרות היחידה באכדית של החיה arādu מצויה משוואה לקסיקלית arādu=serrēmu . מכאן ניתן לפתור בעיות סמנטיות בקשר לשימוש פרא במקרא על סמך הקשרים מקבילים בשימוש serrēmu באכדית, כגון הכינוי פרא-אדם בבראשית טז,יב, המתבהר משימוש דומה ב-serrēmu באפוס של גלגמש (Gilg.VIII:3-6).

Chaim (Harold) Cohen
Chaim (Harold) Cohen








Powered by Eventact EMS