The Shift from Traditional to Modern Education in the Jewish School of Wolfebüttel

בהשראת ערכי תנועת הנאורות האירופאית התחוללו תמורות מרחיקות לכת במערכת החינוך היהודית בכל רחבי גרמניה, החל משלהי המאה ה-18 ולכל אורכה של המאה ה-19. שינויים דרמטיים ניכרו הן בתכני הלימוד והן בכלים הפדגוגיים שבהם נסתייעו המורים להנחלתם. לעיתים קמו מוסדות החינוך החדשים ביוזמה יהודית פנימית ולעיתים בשיתוף פעולה עם מוסדות השלטון. אך שונה מכל אלו הוא סיפורו הייחודי של בית הספר היהודי בעיירה הגרמנית וולפנביטל, שם התחוללה המהפכה החינוכית על תשתית מוסד חינוכי קיים, ששינה את צביונו והפך בתוך זמן קצר מבית מדרש מסורתי לבית ספר מודרני לכל דבר.

הודות לרישומים שהותיר אחריו מנהל המוסד שמואל מאיר אהרנברג, שהיה פדגוג דגול, בזכות זיכרונותיהם של שניים מבוגרי המוסד, ליאופולד צונץ ומרקוס יוסט, שצמחו והיו לדמויות מפתח ב`חכמת ישראל`, ובאמצעות חומר ארכיוני מרשים, אפשר לשחזר את גלגוליו המופלאים של מוסד זה, שהפך בחטף ממוסד מסורתי למוסד מודרני. סיפורו המרתק של המוסד החינוכי בוולפנביטל ותיאור "ספר החוקים של חניכי בית המדרש" שנכתב עבור תלמידיו, יעמדו במרכז ההרצאה.