The Russian Formalists and their Jewish Identity: The Account is Not Yet Finished

סוגיית הworldliness (המושג שטבע אדוארד סעיד) של חוקר במדעי הרוח היא בין הבוערות ביותר בעידן הפוסטמודרני. מאיזה מקום רואה חוקר הספרות את החומר שהוא עובד אתו? האם הזהות של החוקר משפיעה על התיאוריה שהוא מפתח? השאלות האלה הן נחוצות במיוחד כשחוקרים בני זמננו ניגשים לתנועה הפורמליסטית אשר קמה ברוסיה בתקופת המהפכה ושימשה כבסיס להתפתחות הסטרוקטורליזם בשנות ה-60 וה-70.

אבות אבותיו של הפורמליזם הרוסי היו יהודים. כמות היהודים בסביבתם גם עלתה בהרבה על כמות הרוסים האתניים. האם יש קשר בין המוצא היהודי של ויקטור שקלובסקי, יורי וטינאנוב, בוריס אייכנבאום, ולבין הרעיונות העיקריים שהם הגו - "הזרה" ו"אבולוציה ספרותית"? אם כן, כיצד יהדותם השתלבה ביחד אם נאמנותם הנלהבת לנושא המחקר שלהם - הספרות הרוסית?

התיאוריה המהפכנית של טינאנוב על האבולוציה הספרותית לא קיבלה יישום במולדתו. הסביבה האקדמית היחידה בעולם בה היא שימשה כפלטפורמה למספר מחקרים פונדמנטליים היא האקדמיה הישראלית. בשנות ה-70 וה-80 בישראל נעשו מחקרים חשובים בתולדות ספרות העברית החדשה שהתבססו על תורתו של טינאנוב. האם זה היה במקרה?

השאלות האלה, אשר טרם הועלו במחקר המתודולוגיה של מדעי הרוח, יידונו בהרצאה.