בהרצאה יוצג קמע יהודי שלא פורסם, המתוארך למאות הרביעית עד השביעית לספירה. הקמע עשוי לוחית כסף דקה וקטנת מידות, שעליה נחרטו לחשי הגנה שונים בארמית ובעברית עבור אדם בשם בסיליא בן פנכאריס. בין היתר, נועד הקמע להגן על בסיליא מפני "גויים". עובדה זו מתבררת הן מפסוקי מקרא רלוונטיים שנבחרו כדי להשיג את המטרה, והן מלחש ייחודי, שמהווה את מוקד הקמע. הלחש נועד להרחיק את הגויים המאיימים על בסיליא, באמצעות "כליאה" מאגית של הגויים בקופסה, והשלכה מטאפורית של הקופסה לנהר הירדן ומשם לים המלח. כבילת צלמיות אויבים והטמנתן בקופסאות או בכלים קטנים היתה מוטיב מוכר במאגיה הקדומה, והשימוש בו נעשה על פי רוב באופן פיזי ולאו דווקא ספרותי: מכשפים נהגו ליצור דמויות קטנות כבולות ידיים או רגליים שייצגו את האויב המוכנע, ולהטמין אותן בקופסאות על מנת לחזק את לחש הכבילה. כותב קמע הכסף השתמש ברעיון המאגי של כבילה בקופסה, ויישם אותו בלחש ייחודי זה, שמטרתו – הגנה מפני גויים – יוצאת דופן במאגיה הארצישראלית הקדומה.