Maimonides As a Language Editor of His Own Words in "Mishneh Torah"

שפר חלקו של ספר משנה תורה לרמב"ם מחלקם של חיבורים אחרים בני זמנו שקשה לברר את נוסחם המקורי, ויש לנו ממנו כעשרים דפי טיוטה בכתב ידו של המחבר, וכן עדי נוסח מעולים של החיבור. אך גם כתבי היד הטובים ביותר של משנה תורה אינם מייצגים תמיד נוסח זהה של החיבור. יש מהם שהועתקו ממהדורא קמא, יש שהועתקו ממהדורא בתרא, ויש כתבי יד שבהם נכתב תחילה הנוסח של מהדורא קמא ולאחר מכן הוגה ותוקן לנוסח מהדורא בתרא. למשל, בספר משפטים כתבי יד התימניים סוטרו 132 וסוטרו 133 מייצגים את נוסח מהדורא קמא, כתב יד אסקוריאל ממצרים מייצג את נוסח מהדורא קמא שהוגה לפי נוסח מהדורא בתרא, וכתב יד אוקספורד 612 מארם צובא מייצג את מהדורא בתרא.

בהרצאה אבקש לעיין ולדון בשינויי הלשון שבין דפי הטיוטה ובין הנוסח הסופי, וכן בשינויי הלשון שבין כתבי היד של ספר משפטים שנזכרו למעלה, באותם המקרים שאפשר להוכיח בהם שמדובר בהבדלים בין מהדורותיו של החיבור.

תיקוני הלשון שערך המחבר בספרו יכולים להאיר את דרכו של הרמב"ם בעיצוב לשון משנה תורה ולחשוף את שיקוליו בהכריעו כיצד לנסח את דבריו. את אלה אנסה להציג בהרצאתי לאור הממצאים שנאספו.