Healthy Return? Jewish Particularism and the Particular Jew in Rosenzweig`s Lehrhaus

בספרו הגדול כוכב הגאולה, פרנץ רוזנצוויג הציג את עם ישראל כעם שחי מחוץ להיסטוריה, ושמטרים בחיים הדתיים הקהילתיים שלו את הגאולה אשר לקראתה שואפות כל אומות העולם. לפי התפיסה הזאת, היהודים חיים במין בועה הרמטית, חסינים מסכנות העולם הרחב, הן ההיסטוריות, הן הפוליטיות, והן התרבותיות. אבל מה לעשות? כאשר סיים את הכוכב ועבר לנהל בית מדרש ליהודית מתבוללים בפרנקפורט (״הלרהאוד״), רוזנצוויג גילה מולו תופעה שונה לחלוטין מהיהדות הטהורה שהוא תיאר בספרו: יהודים שהרגישו לגמרי בבית בעולם הרחב אך מנותקים לגמרי מהיהדות עצמה. איך יישב רוזנצוויג בין הפרטיקולריזם היהודי הטהור של הכוכב לבין היהודי הפרטיקולרי של פרנקפורט? ואיך התפתחה תפיסתו החינוכית סביב האתגר הזה?