The Sources of the Gamla Lamps in the Roman Period

פרויקט המחקר עוסק במקורם של שניים מטיפוסי הנרות מהתקופה הרומית שהתגלו בגמלא, המהווים כ- 97% מסך כ- 2500 נרות ושברי נרות מתקופה זו שהתגלו באתר. טיפוסי נרות אלה מכונים בספרות המחקר בשמות "נרות הרודיאניים" ("Herodian lamps", או "נרות מקורצפים" wheel-made knife-pared lamps) ו-"נרות עשויים בתבנית בעלי עיטורים צמחיים" (moulded lamps with floral decorations). הנר ההרודיאני (93% של הנרות מהתקופה הרומית בגמלא) הוא טיפוס הנר המצוי ביותר בארץ ישראל בתקופה הרומית הקדומה (עד שנת 70 לסה"נ, בערך) בישובים יהודיים וגם בערים ההלניסטיות-הרומיות כדוגמת היפוס-סוסיתא, דור, וסקיתופוליס-בית שאן.

במסגרת הפרויקט נדגמו מגמלא 57 נרות הרודיאניים המייצגים את מגוון הצורות והעיטורים של נר זה ו-6 נרות בעלי עיטורים צמחיים, וכמה מאות כלים יום-יומיים ונרות מאתרים שבגולן, בגליל, ומירושלים ואתרים שבסביבתה. שתי שיטות מדידה מדויקות שימשו לבדיקת הרכבי היסודות הכימיים של הנרות ההרודיאניים והכלים האחרים: instrumental neutron activation analysis ו - high-precision x-ray fluorescence analysis, ונתוני ההרכבים נחקרו באמצעות שלוש גישות סטטיסטיות. כ – 100 נרות וכלים שנבדקו באנליזה כימית נותחו גם באמצעות אנליזה מיקרוסקופית.

תוצאות המחקר הראו, שכמעט כל הנרות ההרודיאניים וחמישה מתוך ששה הנרות בעלי העיטורים הצמחיים שנדגמו מגמלא, אינם נבדלים מבחינת הרכבם הכימי והמיקרוסקופי מכלי היום-יום האופייניים לירושלים בסוף תקופת בית שני. הראינו גם כן, שעמדו לרשותם של תושבי גמלא והסביבה חומרי גלם מקומיים שיכלו לשמש לייצור נרות הרודיאניים, ושרוב הנרות מטיפוס זה שנדגמו מהעיר היפוס הסמוכה לגמלא אכן נעשו מחומרים מקומיים אלה. אלא שתושבי גמלא בחרו להשתמש בנרות הרודיאניים מאזור ירושלים. ההרצאה תדון במשמעויות אפשריות של השימוש הכמעט בלעדי של תושבי גמלא בנרות מאזור ירושלים במאה הראשונה לספה"נ.