Re-naming as an Adaptation Norm in Hebrew Children’s Literature

שמות של גיבורים ספרותיים נובעים מאופנות אך קשורים במסורת, מבקשים למשוך את תשומת ליבו של הקורא ולעורר קונוטציות (Fowler 2012: 20). בספרות ילדים, השמות קשורים בהיבטים נוספים: גיל הקוראים, ידע העולם ורלבנטיות. הנחת המוצא היא ששם של דמות ספרותית תמיד נושא משמעות, ובספרות ילדים במיוחד. עדויות של יוצרים מלמדות עד כמה קשה בחירת שם לדמות בספר ילדים (Fowler 2012: 3). שמה של דמות מבטא את הנורמות התרבותיות בתקופת היצירה ולפיכך אפשרי שישתנה בעיבודים ובתרגומים מאוחרים של יצירה נתונה (Du Nur 1995; Fernandez 2006).

בהרצאה זו אתמקד בעיבודים ספרותיים, קולנועיים וטלוויזיוניים של שלוש יצירות מרכזיות לילדים: שמונה בעקבות אחד של ימימה טשרנוביץ אבידר (1945), סדרת חסמבה של יגאל מוסינזון (1950 – 1994) ואליפים של אסתר שטרייט-וורצל (1981). כל היצירות והעיבודים הללו זכו לתשומת ליבו של מחקר הספרות והתרבות הישראלי (למשל: אופק (1988), שביט (1996), אבן זהר (1996), בורנשטיין (תשס"א), הלר (2015)), אולם הם טרם זכו להתייחסות השוואתית, המאירה את המגמה של שינוי תרבותי כפי שהוא משתקף בשמות הדמויות.

בקורפוס הנחקר דמויות ששמן שונה בעיבודים המאוחרים ובמעבר בין ספר לסרט או לסדרת טלוויזיה. שינוי שם באופן זה נתפס כתרגום פנים-לשוני, ולכן מסב את תשומת הלב לפונקציונליות התקשורתית שלו – לכאורה הוא שונה על מנת לשאת משמעות שאחרת הייתה אובדת. במוקד ההרצאה אפוא: (א) מיפוי השמות הקבועים והמשתנים ובירור המניעים לשינוי; (ב) התייחסות נקודתית למקרים בהם התבקש שינוי שם על ידי המעבד(ים) ונמנע על ידי היוצר המקורי; (ג) הצעת דגם המסביר את שינויי שמות על בסיס שינויים בנורמות ובערכים בתרבות הישראלית.