Abraham versus Moses in Maimonides: An Analysis of "Laws Concerning Circumcision" 3: 8-9 in the Light of Guide of the Perplexed i. 16

הרבה נכתב על דמותו של אברהם בכתבי רמב"ם, וכך גם על דמותו של משה. פחות נכתב על טיב היחסים שביניהם. לכאורה, הרמב"ם כבר הגדיר אותו בהלכות עבודה זרה א: ג – אברהם הפילוסוף הכיר את בוראו והפיץ את ידיעתו, ומשה המחוקק העלה ידיעה זו מתהום הנשייה ושמר אותה באמצעות המצוות שהנחיל לעם ישראל. כמו כן, אברהם קשור למצווה אחת, היינו ברית מילה, ואילו משה הכניס את בני ישראל לברית התורה, וברית מילה בכללה. בהרצאה זו אבקש להרחיב את התמונה המתקבלת מדברי הרמב"ם המפורשים. לצורך זה, אדרש למקום המובהק בכתביו לאבחנה בין ברית מילה לברית התורה, היינו הלכות מילה ג: ח-ט. אבקש לפרש את ההלכות האלה, הסתומות משהו, ולעמוד ביו היתר על המשמעות הפילוסופית של ברית מילה שהן מעבירות באופן סמוי, בעזרת קטעים רלוונטיים במורה נבוכים, ובמיוחד חלק ראשון פרק ט"ז. פרק זה בא לדון במונח "צור", אבל יש בו גם רמזים למילה ולתורה, ולתפקידיהם השונים של "שני הנביאים אשר הם עמוד התווך של תקינות מציאותו של המין האנושי באמונותיו והתאגדויותיו" (מורה נבוכים חלק שני פרק כ"ג, תרגם שורץ).