A Jewish and Democratic State: Can the Two Exist Together

ד"ר צביה גרינפילד

תקציר הרצאה: מדינה יהודית ודמוקרטית – הילכו השתיים יחדיו?

אחת השאלות הקריטיות ביותר לקביעת אופייה, תכליתה וייעדיה של מדינת ישראל היא שאלת הגדרתה כיהודית מצד אחד וכדמוקרטית מצד שני. לשאלה זו השלכות מדיניות, פוליטיות, דתיות, פילוסופיות ואדמיניסטרטיביות מרחיקות לכת.

להתלבטויות שני היבטים שאינם נוגעים לכאורה זה בזה: ההיבט התיאורטי וההיבט המעשי. ההיבט התיאורטי מברר את מידת הקוהרנטיות הפילוסופית והמוסרית האפשרית או הבלתי אפשרית בין עקרונות היהדות כפי שהם מוכרים לנו מצד אחד, לבין עקרונות הדמוקרטיה כפי שמקובל להתייחס אליהם מצד שני. טענה מקובלת בישראל היא ששני היסודות האלה סותרים זה את זה במידה שאינה מאפשרת את שכינתם יחד כהגדרה אינטלגיבילית. ההיבט המעשי מתייחס לשאלה האם וכיצד יכולה מדינה דמוקרטית מודרנית כישראל לשוות לעצמה אופי יהודי בלא שהאפיונים היהודיים בהם היא בוחרת יתנגשו בהכרח בעקרונות הדמוקרטיה.

הרצאתי עוסקת בשני ההיבטים. מבחינת ההיבט המעשי היא משרטטת תוכנית פעולה ממלכתית שתאפשר מתן צביון יהודי מוסכם למדינת ישראל בלי להסתבך בסכנות של התנגשות עם עקרונות הדמוקרטיה. המודל שאותו אנתח בהרצאתי מתבסס הלכה למעשה על הפרקטיקה המתממשת כבר היום בישראל.

מבחינת ההיבט התיאורטי אפרוש שלושה עקרונות יסוד של היהדות המשמשים עד היום כבסיס לרעיונות היסוד של הדמוקרטיה המודרנית. העיקרון הראשון הוא של ייחוד האלוהים המוביל לרעיון האוניברסליות. השני הוא עיקרון צלם אלוהים באדם המוביל לרעיון הסובייקט הריבוני. והעיקרון השלישי הוא של הבריאה (או צמצום האלוהות) המוביל לרעיון הסובלנות.

סיכום: מהלך ההצדקה מההיבט המעשי אל ההיבט התיאורטי