בשנת 1700 כתב ר` מרדכי בן ניסן, חכם קראי במזרח אירופה, אגרת ארוכה למלך שוודיה, ששאל אודות הקראים שבמלכותו מי הם ומה אמונתם. האגרת מחולקת לשלשה חלקים: תולדות עם ישראל והמחלוקת בין הקראים והרבנים; הבדלים בהלכה; והבדלים באמונות ודעות. בחלק השלישי הוא מביא כמה אגדות מהתלמוד ומספרות הרבנים ולועג עליהן שהן שטויות. הקטע הכי ארוך בחלק השלישי הזה הוא סיפור פטירת משה, שהוא מספר על פי אגדות הנמצאות "בספר ר` תנחומא ובקרובות שמזמרים [הרבנים] בסכות". לכל אורך הסיפור, הוא נמנע מלהשיג עליו, ורק בסוף הוא אומר שהכל "הבלים בלתי מועילים מי יוכל לכתבם". בהרצאתי אעקוב אחר המקורות הרבנים שהמחבר ביסס עליהם את סיפורו, ובכללם הפיוט הארוך "אין לפענח" הנמצא במחזורי רומניה (=האיזור היווני) בשמחת תורה. יש להעיר שכבר עברו יותר ממאה שנה מההדפסה האחרונה של מחזור רומניה ועד זמנו של ר` מרדכי בן ניסן. מחקרנו יתרום לשאלת אילו טקסטים רבניים היו ידועים לחכם הקראי הזה.