The Jewelry from Gamla: A Case-Study of the Material Culture from a Second Temple Period Jewish Settlement in the Golan

התכשיטים מגמלא הינם האוסף הגדול ביותר שפורסם מחפירות בארץ ישראל מתקופת בית שני.

ייחודם במוצאם מעיירה יהודית מהמאות השניה-ראשונה לפנה"ס-67 לספירה. חלקם מתוארך לתקופה החשמונאית, וחלקם לראשית התקופה הרומית. קימים הבדלים בתרבות החומרית, באורחות החיים ובגישות האוכלוסיה לתכשיטים בין התקופות.

היהודים הושפעו והתאימו את בחירותיהם בתחום הקישוט האישי לרוח התקופה הכללית. לא נמצאו טיפוסי תכשיטים ייחודיים ליהודים. על מספר גמות קימים דגמים יהודאיים.

נמצאה עדות לריבוד כלכלי וחברתי ולקשרי מסחר עם אזורים קרובים ורחוקים. חלק מחומרי הגלם ומיעוט מתכשיטי היוקרה יובא ממרחקים, למשל מיוון; מרבית החרוזים וגמות הזכוכית נוצרו בא"י או באחד ממרכזי היצור בערי החוף. התושבים ענדו גם פריטים אופנתיים שיוצרו בטכניקות עכשוויות. ניתן לעמוד על השפעות סגנוניות מהסביבה הפגאנית: מצפון א"י-פיניקיה-סוריה, מצרים, יוון ואירן.

בתקופה החשמונאית, תושבי גמלא ענדו גם תכשיטים משולבים בתפיסות דתיות-מאגיות פאגניות. נמצאו טבעת משובצת באבן-חן עליה חרות קפריקורן, חיה מיתולוגית; תליון דתי-מאגי של הורוס המצרי; וחרוזי-עין שנחשבו לקמעות נגד "עין-הרע".

גישה זו התעצמה בתקופה הרומית. השימוש בחרוזי-עין גבר; והתרחבה ענידת עגילי מתכת, צמידי מתכת עם סיומות של חיות, וטבעות-נחש שהעניקו לעונדיהם עוצמות ויכולות מרפא. מספר גמות חרותות מעידות כי יהודי גמלא ענדו טבעות החתמה וגמות אופנתיות עם דגמים צמחיים, חיות וציפורים. סביר להניח, כי מיעוט מבין היהודים ענד טבעות עם דגמי אלים יווניים-רומיים. קבוצה גדולה יותר של גמות עם דמויות פיגורטיביות הינה, כנראה, של חילי הצבא הרומי.