לא מעט רופאים יהודיים שנספו בשואה וכאלו ששרדו אותה, הותירו אחריהם כתבים מגוונים - מדעיים, פובליציסטים , ספרותיים , אישיים ואחרים, שנכתבו לאורך תקופה ארוכה של הקריירה הרפואית שלהם : בין שתי מלחמות העולם, בתקופת השואה , ובמקרה ששרדו את המלחמה - גם לאחריה.
כתבים כאלה , נותרו למזלנו בארכיונים , בספריות וגם שבעים שנה לאחר השואה עדיין ניתן לאתר חלק מהם בבתים פרטיים של צאצאי הרופאים שנספו או הלכו לעולמם. זהו אוצר רב ערך המאפשר להציג תמונה היסטורית רחבה של תרומת הרופאים , כחוקרים, מדענים , אינטלקטואלים ומנהיגים יהודים – ששימשו חוד חנית בתהליכי המודרנה שהתרחשו באופן מואץ בחברה היהודית בין שתי מלחמות העולם.
כתבים רבים נזנחו עד כה ולא זכו לתשומת לב כלל . במקרים מעטים כשכבר נכתב על קורפוס שכזה אין התייחסות למכלול כתביו של הרופא לאורך התקופות השונות שכתב. מעטות הן ההתייחסויות לכתבי הרופאים היהודים לאורך ציר הזמן בו פעלו בתקופה הרת גורל זו של העם היהודי לפני השואה ,במהלכה ואם שרדו אף לאחריה.
בהרצאה נתמקד בדוגמה של כתבי הרופא ד"ר מרדכי לנסקי [ 1890-1964], רופא פנימאי שעבד בין שתי מלחמות העולם בוולוצלאבק ובזמן השואה עבר לוורשה , שם עבד בבית החולים ובמרפאות שבגטו. הוא שרד את השואה , עלה למדינת ישראל והמשיך לכתוב באופן אובססיבי , בדומה לרופאים נוספים ששרדו את התופת. חלק גדול מכתביו טרם זכה להתייחסות מחקרית. פרסום זכרונותיו מן הגטו והתעלמות כמעט מלאה משאר כתביו מדגימים את החסר המחקרי שהצבענו עליו לעיל .