Rabbi Zechariah Harofe`s Commentary to Maimonides`s Mishneh Torah" An Expression of Innovative Trends in the Halakhic Literature of Fifteenth-Century Yemeni Jewry

הרצאה זו תתמקד בתחילתה של תופעת "שרח אלחבור", כלומר פרשנות ל"החבור" - כינויו של משנה תורה לרמב"ם, ותראה כיצד זו היוותה מפנה בתרבות המקומית. אותותיה הראשונים של תופעה זו התגלו בתחילת המאה ה-15 והיא התקיימה קרוב למאתיים שנה.

חלקה הראשון של ההרצאה יציג את שמרנותה של גולת תימן כקהלה שמתנהלת על פי הוראת התלמוד: "אמר ר` אבא בריה דר` חייא בר אבא אמר ר` יוחנן: כותבי הלכות כשורפי התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר". לפיכך, כאשר בשאר חלקי העולם היהודי כתיבת חיבורים בהלכה כבר הייתה מקובלת, בתימן לא נטו לכתוב כתיבה הלכתית מקורית. את גישתם זו אציג על פי נתונים השוואתיים מקטלוג הספרייה הלאומית ולפי דברי חכמי תימן ששרדו בכתבי יד קדומים. למשל, במאה הי"ד, בכתיבה ספרדית – נמצאו, חוץ מיצירות הרמב"ם, 251 כתבי יד, לעומת 8 כתבי יד תימניים, שאינם כתבי הרמב"ם, בתקופה המקבילה.

החלק השני ידון בתופעת שרח אל חבור התימני. אמנם קטעים בודדים מתופעה זו נדונו במחקר, אך הם לא נחקרו לעומקם. הרצאתי תראה מגמה פרשנית בלתי מפורסמת זו על רקע התקופה שנידונה בחלק הראשון, ותתמקד במפעלו החלוצי של ר` זכריה הרופא ,בעל "נימוקי הרז"ה", כאחד מראשוני יהודי תימן כותבי פירושים מסוג "שרח אלחבור". הדיון יציג אסכולה זו של כתיבה הלכתית מקורית בתימן כמתרחש ברוח ההגות של ימי הבינים. את טענת היותו ראשון לכותבי שרח אלחבור והחשוב שביניהם, נציע להוכיח מהקדמתו החשובה לחיבורו, שבה הוא מציג את עצמו כראשון למעלי על הכתב משהו מסוגה ספרותית זו, וכן בציטוטים מכתבי חכמים תימנים מימי הבינים, שבהם יש התייחסויות המעשירות את הידיעות בענייננו.