Yeḥiel Michael Pines: Between Moderation and Fanaticism

יחיאל מיכל פינס - בין מתינות לקנאות: המקרה של פתח תקוה

יחיאל מיכל פינס (תר"ד – תרע"ג) נולד בעיירה רוז`ינוי (בלארוס), למשפחה מקרב החברה המסורתית. בשנת תרל"ז נבחר פינס על ידי ועד "קרן מזכרת משה ויהודית מונטיפיורי" לשמש נציגם בארץ ישראל, וכעבור שנה (תרל"ח), עלה ארצה.

שנת עלייתו של פינס, הייתה גם השנה בה נוסדה פתח תקוה. סמיכות זמנים זו זימנה לפינס אינטראקציה מרתקת בינו לבין הקבוצות השונות שהשתתפו בהקמת פתח תקוה, מפגשים אלה הותירו את חותמם על פינס ואף השפיעו בדרכים שונות על משנתו הרעיונית, ועל טיב היחסים עם אנשי היישוב הישן. בין הקבוצות שהקימו את פתח תקוה, ניתן למנות את מחנהו המתון של ר` יואל-משה סלומון בהנהגת הרב סלאנט, מחד, ואת קבוצת הירקונים, עליהם נמנו קנאי ירושלים, בראשות הרב עקיבא-יוסף שלזינגר, מאידך. הגם שפינס עצמו לא נמנה על מייסדיה של פתח תקוה, הרי שהלה יזם תכנית להושיב בפתח תקוה, יהודים מקרב היישוב הישן, אשר יעסקו בעבודת האדמה ברוח החזון המשכילי, ובכך הוו דוגמא לאחיהם. אגודה זו הוקמה אפוא ביוזמת פינס ובמימונו של הפילנתרופ הבריטי מונטאגו סמואל.

במסגרת הרצאתי, נכיר את הקבוצות השונות שהקימו את פתח תקוה, ונבחין כיצד המתיחות הדיאלקטית ביניהם עיצבה והשפיעה על משנתו הרעיונית של פינס. סוגיות אלה, פותחות בפנינו צוהר מרתק לא רק לתולדותיה של "אם המושבות", כי אם גם לחקר ארץ ישראל ויישובה בעת החדשה.