The First Commandment and its Interpretation in the Books of Deuteronomy and Hosea

בהרצאתי אבחן את הופעת הדיבר הראשון בספר דברים ובספר הושע ואת המשמעות המוענקת לדיבר בספרים אלו. כידוע, ישנם קשרים בין ספר הושע לבין ספר דברים ואף אנו בדברינו רוצים לטעון שישנו קשר בין המגמות הרוחניות של הופעת הדיבר בספר דברים ושל הופעת הדיבר בספר הושע. הדיון בהופעת הדיבר בספר הושע (יב י, יג ד) מחייב דיון בהבדלי הנוסח של הפסוקים כפי שהם באים לידי ביטוי בתרגומים לספר הושע ובשאלת הקשר של הבדלי הנוסח לנוסח הדיבר הראשון, כפי שאנו מכירים אותו. ספר דברים עושה שימוש נרחב בדיבר הראשון, שימוש המזכיר את העולם המדרשי ונביא כאן דוגמא אחת בלבד מפרק ו בספר דברים:

הדיבר מדרשו

12 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת

ה` אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

מִבֵּית עֲבָדִים - 13 אֶת ה` אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ.

14 לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים - מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם.

15 כִּי אֵל קַנָּא ה` אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף ה` אֱלֹהֶיךָ בָּךְ

וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:

במקרא מדובר בטכסט רציף אולם אנו חילקנו אותו לשתי עמודות: ציטוט מהדיברות (עמודה ימנית) ומדרשו (עמודה שמאלית). הפסקה בנויה בדיוק כמו מדרש ההלכה, או כמו הפשרים ממגילות מדבר יהודה – טכסט ולאחריו מדרשו/ פשרו. שוב חזרה לטכסט הסמכותי, ושוב מדרשו ופשרו.

לטענתנו, אין מדובר בפסוקים בודדים, אלא ביסוד מכונן שעומד ביסוד שני הספרים. בהרצאתנו ננסה להבין ולבאר את המגמות הרוחניות שבהעמדת הדיבר הראשון כיסוד אליו יש להתייחס ואותו יש לדרוש. יש לציין שההתייחסות לדיבר הראשון היא חלק ממדרש רחב של הדיברות שעומד בתשתית ספר דברים, אולם מפאת הקיצור הגבלנו את הדיון להשתקפות של הדיבר הראשון בלבד.