על התגובות של הוגים בציונות הדתית לשואה נכתבו עד כה מחקרים אחדים, אולם תגובתו של הרב יעקב משה חרל"פ (1951-1883), מתלמידיו המובהקים של הראי"ה קוק, טרם נידונה בהיקף הראוי לה. כמו כן, טרם נערך בסוגיה זו מחקר השוואתי בין תגובתו של הרב חרל"פ בנושא לתגובותיהם של הוגים אחרים בזרם הציונות הדתית, על מכלול גווניו וריבוי פניו. מטרת הרצאתי היא להראות שחקר תגובתו התאולוגית של הרב חרל"פ לשואה חושף גישה חדשנית ולא שגרתית בהגות הציונית הדתית במאה העשרים.
בהרצאה אעסוק בבירור השקפותיו התאולוגיות של הרב חרל"פ ביחס לשואה, ובקשר שקשר בין השקפות אלו לבין ייעודו של עם ישראל בעולם וגורלו עלי אדמות. אתמקד במקומה של השואה בתפיסתו ההיסטוריוסופית ובהבנתה כאירוע אפוקליפטי. סוגיה זו אנתח בראי התפתחות השקפותיו של הרב חרל"פ, ואטען כי מתודת הקריאה התקופתית (הפריודיזטורית), שמטרתה לקרוא בכתביו של הוגה לפי סכמות כרונולוגיות, היא מפתח חיוני להבנת תגובתו התאולוגית לשואה.