אלטרנטיבות פרשניות בפירוש רמב"ן לתורה

חוקרים רבים הבחינו בפירושי פשט של רשב"ם ושל פרשנים נוספים מאסכולת הפשט של צפון צרפת, המנוגדים להלכה. פירושים אנטי-הלכתיים ולא-הלכתיים אלה הובנו כסותרים מבחינה מתודולוגית את המסורות ההלכתיות.

בהרצאה זו אראה כי רמב"ן כפרשן המשיך את הקו שהותווה על ידי רשב"ם בהציעו פירושים אנטי-הלכתיים ולא-הלכתיים בפירושיו לתורה. עם זאת, בחלק מן המקרים גישת רמב"ן נבעה לא רק מהסתמכותו על מתודולוגיה של פרשנות פשט, אלא גם ממניעים אחרים. קיימים מקרים שבהם רמב"ן מסתמך על מסורת הלכתית שולית הסותרת את ההלכה המקובלת (או משקף מודעות למסורת כזו), על מנת לבסס את פירושו האנטי-הלכתי או הלא-הלכתי.

הצעת פירושים אנטי-הלכתיים או לא-הלכתיים, במיוחד במקרים שבהם הייתה קיימת מסורת הלכתית חלופית העשויה לתמוך בפירוש המוצע, מלמדת כי רמב"ן סבר כי אין בהכרח סתירה בין פירושי פשט למסורות ההלכתיות וכי הם בהחלט עשויים לדור בכפיפה אחת. גישה זו שונה בתכלית מגישתם של רשב"ם ויתר המפרשים שהלכו בדרכו, שראו את פירוש הפשט והמסורת ההלכתית כשני זרמים מקבילים אך נבדלים זה מזה לחלוטין.