Heritage Learners: First Names of Jewish-American Students in Hebrew Classes

מאמר זה עוסק בסטודנטים לומדי עברית מחוץ לישראל; הוא מתבסס על חקר מקרה של סטודנטים מאוניברסיטת ייל ודן בשימוש שהם עושים בשמותיהם העבריים / יהודיים כחלק מזהותם כ"תלמידי מורשת".

בהגדרה הצרה של המושג, "תלמידי מורשת" הם כאלו שנחשפו לשפת היעד כשפה מדוברת קודם ללימוד הפורמלי, דרך סביבתם המשפחתית והקהילתית (דוגמאות רווחות לכך באמריקה הם תלמידים היספנים בכיתות לספרדית או תלמידים אסיאתים בכיתות לסינית). אם ניישם את ההגדרה ללומדי העברית, העונים עליה יהיו ילדים לישראלים שהיגרו, החשופים לעברית מודרנית מדוברת דרך קרובי משפחתם. אך כיצד נגדיר צעירים יהודים-אמריקאים שעיקר חשיפתם היא לעברית טרום-מודרנית (כתובה ומושרת) במסגרת דתית? לשם כך ברצוני להציג הגדרה רחבה יותר של המושג תלמידי מורשת שכוללת גם לומדים שאינם חשופים ישירות לשפה הדבורה, אך חשופים לתרבות השפה.

בתוך כך אבחן את השם הפרטי העברי / יהודי כחלק ממסגרת תפיסת הזהות והמורשת של צעירים יהודים-אמריקאים הלומדים שיעורי עברית מודרנית. המאמר יתייחס לריבוי השמות הפרטיים שלהם (2-4) הכוללים שמות לועזיים לצד שמות יהודיים / עבריים / יידישאיים ובאופן אנקדוטלי מכונים "Birth certificate names" אל מול " Brit certificate names". המאמר יביא דוגמאות אותנטיות מכתיבתם האישית של הסטודנטים בעברית אודות המשמעות שהם מקנים לשמותיהם והשימושים השונים שלהם.

המאמר תורם לחקר הזהות והמורשת דרך השפה; וחושף את החשיבות המתמדת שמעניקים צעירים יהודים אמריקאים בראשית המאה ה-21 לשמם העברי גם כשהם חיים בתוך מסגרת דוברת-אנגלית אינטנסיבית. המאמר יתייחס גם להשלכות פדגוגיות של ממצאים אלו.