גצל (אליקים) קרסל (1986-1911) היה עיתונאי, היסטוריון, ביוגרף וביו-ביבליוגרף אשר חלק מעבודותיו מהוות אבני דרך בתחומן עד ימינו ובראשן "לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים" שזיכה אותו ב"פרס ביאליק" בשנת 1969.
קרסל נולד בעיירה זבלוטוב הסמוכה לערים קולומיאה ולבוב. סמוכה לא רק בכלכלתה אלא גם במורשתה התרבותית יהודית ובדרכה הציונית. חוויות שונות ודומות חוו העולים והמהגרים מגליציה, ואף שרבים הגוונים לאופי יצירתם, פעמים רבות נדמה שרב הדומה על השונה. עולי גליציה חשו שאף שנשאו עימם לעיתים קרובות את זיכרון הדלות הפיזית, רבת עוצמה הייתה צידתם ביצירה רוחנית. יחד הם הקימו מפעלים חדשים ויחד כאבו את חורבן העולם שהותירו מאחוריהם.
קרסל כתב ביוגרפיות, סקירות ספרותיות ודברי הספד על רבים מסופרי גליציה. בין עולי גליציה שקרסל היה עימם ביחסי קירבה מיוחדים ניתן לציין את דב סדן, אשר ברש ואברהם שרון (שבדרון).
אחד המקורות העיקריים שעליהם מתבסס המחקר אודות גצל קרסל הם ארכיוניו האישיים המצויים בספריית אוקספורד ובספרייה הלאומית בירושלים. דרך הפריזמה הרגישה שמהווים ארכיונים אלו, ניתן לחוש את דופק ליבה של קהילה זו. דוגמא לכן הינם דבריו של דב סדן עורך "דבר" ברושמו לקרסל במכתבו הראשון משנת 1936, "ובכן בן מדינתי אתה".
ההרצאה תעסוק בקשרים שבין קרסל לקהילת הסופרים העבריים יוצאי גליציה, שאף שלא הוגדרו קהילה נפרדת "רשמית", היוו בפועל "תת-יחידה חברתית" בכל הארצות להן היגרו, אם זו ארץ-ישראל ואם היו אלו אמריקה או וינה. בהרצאה ישורטטו קווי השיח המרכזיים שבין חברי הקהילה ואופיים הייחודי.