הרצאה זו בוחנת את יצירתו הסיפורית של הסופר העברי יעקב שטיינברג מזווית ראייה חדשה שלא נחקרה עד כה, זיקתם של סיפוריו לסיפורי צ`כוב. מפעלו הסיפורי של יעקב שטיינברג, שפרסם שלושים ושישה סיפורים בעברית, בין השנים 1934-1903, לא זכה עד כה למחקר מקיף, שיטתי. סיפוריו עוסקים ברובם בעולמן של דמויות יהודיות במזרח אירופה בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, וצ`כוב, אמן הסיפור הקצר שנחשב בעיניו סופר ענק, היווה לו מקור רב השראה בכתיבת סיפוריו,
ההרצאה מתמקדת בסיפורו של שטיינברג "בת הרב" ובזיקתו הבולטת לסיפור "הכלה" של צ`כוב. זיקה זו ניכרת במרכיבים תוכניים ופואטיים, שנשאבו מהסיפור של צ`כוב והיוו לו אבני בנין בכתיבת סיפורו בתיאור דמות האדם היהודי בן דורו השרוי במשבר. היסודות שנשאבו מסיפורו של צ`כוב "הכלה", שולבו בדמות הכלה שרה ובדמויות בני משפחתה, וכן מוזגו בעלילה, בסיטואציות ובדרכי סיפר. המיזוג האינהרנטי של היסודות האלה במרקם יצירתו מעיד על הישגיו הרבים בבניית סיפוריו, סיפורים בסגנונו הוא.
ואולם בד בבד עם חקר הזיקה לסיפורי צ`כוב, ייבחנו גם ההיבטים המקוריים בסיפורו של שטיינברג שאותם היסודות השאולים הוטמעו בהם. העלאת ההיבטים המקוריים בסיפורו תדגיש את ייחודו וכן תחדד את ההבנה של מורכבותו. יסודות שאולים אלה הוטמעו בעולם סיפורי שונה, עולם של גיבורה יהודייה שזהותה היהודית מובלטת, של דמויות יהודיות מובהקות, וכן תופעות רווחות בחברה היהודית המשווים לסיפוריו אופי יהודי מובהק.
שטיינברג, כמו צ`כוב, מפנה את תשומת ליבו לעולמו של היחיד, דמות רגילה ובינונית שמתגלה במלוא עוצמתה הרגשית, אך הוא מציג עולם של גיבורה שונה, גיבורה יהודייה, שחלומותיה ושאיפותיה האישיות בצד זהותה היהודית וישותה היהודית חיות ומבקשת להן ביטוי.