Rose Schneiderman and Eleanor Roosevelt: The Political Aspects of Friendships Among Women

באתר הארכיון הציוני המרכזי מופיע תחת הכותרת: "ביקורים נשיאותיים" הסבר קצר המתייחס ל"גברת הראשונה של ארה"ב בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת, אלינור רוזוולט." בהסבר צויין, שרוזוולט "עסקה רבות בפעילות הומניטארית, ובאה לבקר בישראל מספר פעמים במהלך שנות ה- 50. היא התעניינה מאוד ב`עליית הנוער`, והתרשמה עד כדי כך, שהסכימה להיות הפטרונית העולמית של הארגון"... אמנם, משנות העשרים של המאה הקודמת גילתה אלינור רוזוולט (1884- 1962), רעיית נשיא ארה"ב פרנקלין דלנו רוזוולט, ופעילה פוליטית בזכות עצמה, עניין בשאלות הקשורות בנשים יהודיות וביהודים בכלל. אטען, שלמודעותה לנושאים יהודיים וציוניים תרמו קשריה החבריים עם נשים יהודיות וציוניות. מקשרים אלה ניתן ללמוד על האופן בו רשתות חברתיות של נשים מייצרות מעגלי תמיכה והעצמה- אישית, ציבורית, כלכלית ופוליטית לנשים עצמן ולנושאים שיקרו ללבן. זאת תוך חציית גבולות מעמדיים, חברתיים, אתניים ואחרים. על חציית גבולות כאלה מלמדים הקשרים שרקמה רוזוולט עם רוז שניידרמן (1882- 1972) מהגרת יהודיה מפולין, תופרת כובעים שצמחה לדרגת פעילה מרכזית ומנהיגה בתנועת העובדים האמריקאית. שניידרמן אף תמכה במטרות ציוניות שונות. השתיים היו קרובות זו לזו בגיל ובהשקפה הפוליטית. אך רוזוולט נבדלה משניידרמן במוצאה, בניסיון חייה ובמעמדה הרם. למרות שהיתה בעלת משפחה ואם לחמישה ילדים, שירטטה לעצמה נתיב אוטונומי ונפרד מאישה וממשפחתה, אותו חלקה רוזוולט עם חברים וחברות שהיו קרובים אליה בהשקפת עולמם. גם שניידרמן, שנותרה רווקה וללא משפחה משל עצמה, העדיפה לחלוק את חייה עם בת-לוויה. הארת הקשרים בין השתיים והאופן בו עיצבו את תמיכת רוזוולט בנושאים יהודיים וציוניים, הן סוגיות בהן אתמקד בהרצאתי.