Women of the Orden (IWO): Gender,Class, Language, 1930s-1940s

בשנות השלושים של המאה הקודמת ביקרה העיתונאית רחל הולטמן בלוס אנג`לס כאורחת כבוד של חוגי הקריאה של חברות הארגון היהודי קומוניסטי "אינטערנאַציאָנאַלע ארבעטער אָרדן (מסדר הפועלים הבינלאומי, להלן אָרדן). רחל הולטמן כתבה דרך קבע בעיתון היידיש הקומוניסטי "מאָרגן פרייהייט" שהופיע בניו יורק החל משנת 1922. היא תיארה את חברות החוגים כפועלות בתעשיית הטקסטיל וחברות מיליטנטיות באיגודים המקצועיים בעיר לצד נשים עקרות בית. היא התרשמה במיוחד מכמיהתן לרכישת השכלה וידע. וכך כתבה: "בין הנשים פגשתי טיפוסים מעניינים ביותר. נשים שתחילה קראו מעט מאד, אולם הודות לחוגי הקריאה הרחיבו את השכלתן והפכו לבעלות השפעה ונוכחות בסביבתן הקרובה ואפילו בעיר עצמה"

(הולטמן, לעבּנס וועג, עמ` 151-152). ההרצאה המוצעת כאן תעסוק בפעילותה של סקציית הנשים שפעלה בארגון הארדן.

שורשיו של ארגון הארדן נעוצים בקרע שנוצר בארגון הארבעטר רינג בין תומכיה של ברית המועצות לבין מתנגדיה-קרע שהלך והעמיק כבר משנת 1922. הארגון נוסד לבסוף בשנת 1930

כשהעומדים בראשו היו אישים מרכזיים במפלגה הקומוניסטית האמריקנית. הארגון פעל כמסדר והציע לחבריו ביטוח בריאות וחיים,מערכת חינוך ופעילות תרבותית ביידיש. במסגרת זו פעלה גם סקציית הנשים של הארדן. פעילותן של חברות האָרדן התמקדה בתחומים הנשיים המסורתיים של חינוך ותרבות. אולם, המקורות העומדים לרשותנו מלמדים כי חברות הארגון חשו מחויבות רבה והדגישו את התמסרותן ל"מאבק הפועלי (ארבעטער קאמפף) ולפעולות הפרוגרסיביות של תנועת הפועלים". האמנם כך? במסגרת ההרצאה אעמוד על תודעתן המגדרית והמעמדית של חברות הארגון, מה היה טיבה של זהותן היהודית? אדון גם בנשים מנהיגות ויוצרות שפעלו בסקציית הנשים. בהן גינה מדם, רחל הולטמן וקדיה מולדובסקי. המקורות העומדים בבסיס ההרצאה הם זכרונות ודוחות פעילות של חברות הארדן והעיתון "מארגן פרייהייט".