The Archives of the Kibbutzim and the Moshavim as Agents of Memory

ההתיישבות העובדת שבמרכזה הקיבוץ והמושב, שמשה מבחינות רבות מסד למדינת ישראל. עשייתה החלוצית במאה השנים האחרונות היא ייחודית וככזאת, ראויה היא להיות נדבך בזיכרון הלאומי של עם ישראל. תמצית ההיסטוריה של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ובמדינת ישראל בכל תחומי החיים נשמרת ומתועדת, בין היתר, על ידי ארכיונאים בכ-300 ארכיונים יישוביים, וכן בארכיונים אזוריים, תנועתיים ונושאיים.

ייחודיותו של ארכיון היישוב הקטן: היות האדם והחברה במרכז – ולא המנגנון המנהלי ותיקיוניו, כבמרבית הארכיונים בארץ ובעולם.

אנו עוסקים בחברה המנהלת חיי קהילה מגוונים הכוללים חיי תרבות וחינוך ייחודיים, תוך שמירה על ערבות הדדית, עזרה הדדית, ובקיבוצים גם חיי שיתוף.

ההדים למורשתה ההיסטורית של האומה שחידשה את ריבונותה במולדת העתיקה, מצויים לרוב בארכיוני היישובים.

המצוקה הקשה שבה נתונה ההתיישבות בשני העשורים האחרונים השפיעה לרעה על מצב הארכיונים: חלק לא קטן מהם לא מתוקצב או מתוקצב בצורה מינימלית, ומוחזק בעיקרו ע"י מתנדבים מסורים.

השינויים המפליגים שעובר המרחב הכפרי בכלל והמגזר הקיבוצי והמושבי בפרט מעמידים אותנו בפני הצורך הדחוף בשמירה ובשימור התיעוד למען הדורות הבאים.

התיעוד דרוש לנו גם להגברת תחושת היציבות וההמשכיות ההיסטורית שלנו הן כפרט , קהילה ואף כמדינה וכעם בחברה העולמית.

על מוסדות המדינה והלאום לעשות הרבה יותר למען שמירה ושימור של מורשת העבר למען העתיד.

נדרשת כיום מחשבה רבה בדבר הדרכים המתאימות להנגשת החומרים הגנוזים לציבור הרחב, ונחוץ מאמץ לאומי מיוחד כדי לקדם את הטיפול בשמירה, בשימור ובהנגשה של חומרי ארכיון.

הנכסים ההיסטוריים ואוצרות התרבות והרוח המבטאים את הזיקה שבין עם ישראל לארץ ישראל - הם מורשת אותה אנו מעניקים לצעירים בהווה ולדורות הבאים, בארץ ובתפוצות, ולקידום המחקר.