הפרשנות המסורתית המקובלת מניחה שני סיפורים שונים של בריאת האדם, פרק א` מתאר מבנה שוויוני בין המינים, ואילו פרק ב` מתאר מערכת יחסים היררכית בין המינים, הזכר – כראשון ועיקרי, והנקבה – שניה ומשנית. הצדקת מבנים חברתיים פטריארכליים לאורך הדורות התבססה גם על סיפור הבריאה כסיפור מכונן.
ברצוני להציע פרשנות שונה – אפשרית לא פחות – המצביעה של מערכת יחסים שוויונית והדדית גם בקריאת פרק ב`, כולל האכילה מעץ הדעת ותוצאותיה. הצעה זו מתכתבת עם התפיסה המהותנית של הפמיניזם.
ישנה חשיבות בהבאה של פרשנות שוויונית לשיח הציבורי ובעיקר התורני, בבחינת "אפשר גם אחרת".