הצעה להרצאה בקונגרס העולמי למדעי היהדות
במדרש דברים רבה הנדפס קיימים קטעים רבים, שהם חסרי מקבילה.
תופעה זאת קיימת ודאי גם במדרשים אחרים, אלא שהתופעה לא נבדקה ביסודיות עד היום.
במסגרת עבודת הדוקטוראט, עסקתי אף אני בעניין זה, כפי שהוא משתקף בחיבור "דברים רבה הנדפס". אספתי, רשמתי ומיינתי את כל הקטעים שהם, ככל הידוע לי, חסרי מקבילה.
הקטעים הללו מעוצבים בכל הצורות הספרותיות הרווחות במדרש. כך נמצא סיפורים עצמאיים, סיפורים דרשניים, משלים ודרשות.
חלקם קטעים מינימלסטיים, קצרים ביותר, וחלקם קטעים רחבים בהיקף של שורות אחדות.
לדגמא: דברים סימן י` ענ` 2 שו` 38 - משל
אמר ר` אושעיא למה הדבר דומה לכלה שהיתה עומדת בתוך חופתה ונפחמו ... ...
דברים סימן י"ג עמ` 2 טור ב` שו` 45 - דרשה
אר` אליעזר בן יעקב להביט בברכותיו של משה יש בה מסוף העולם ועד סכו [סופו] מה כתי` אלף פעמי אלף פעם אין כתי` .....
אין החומר חסר המקבילה מאופיין בצורה ספרותית מיוחדת, ואין הוא מאופיין באורכו, אין הוא מאופיין במיקומו במדרש, כלומר אין הוא מופיע בפרשות/בסדרים מסויימים.
הקטעים, נמצאים כאמור לאורך כל הפרשות/הסדרים ואינם מאפיינים סדר מסויים או נושא מסויים.
המעקב אחר הקטעים הייחודיים, מעניין ויכול להצביע במידה מסויימת על הלך רוחו והשקפת עולמו של העורך האחרון של המדרש, שבחר וחתם את החיבור.
כאמור הבדיקה של הקטעים הייחודיים, לא העלתה מאפיין ספרותי משותף. עם זאת, תופעה מעניינת שהתגלתה תוך מעקב זה, הוא שהרבה מן הקטעים הייחודיים, חסרי המקבילה, מצויים בסיום הסדרים. מיקומם דווקא בחטיבת הסיום אומרת דרשני.
האם יש לעובדה זאת משמעות?
על כך בהרצאה בקונגרס העולמי למדעי היהדות.