Yigal Schwartz’s A Hungarian Chorus “and the Doors that Were Never Locked”

הספר מקהלה הונגרית (2014) הוא ממואר המקיף אירועים אישיים ומשפחתיים קשים המתפרשים על פני למעלה מעשר שנות ילדות של הסופר בישראל של שנות החמישים שישים. פרופ יגאל שוורץ, חוקר מצליח באקדמיה, מי שכתב ספרי מחקר רבים וערך עשרות ספרים, הופך בגיל שישים לסופר בעצמו. במבט רטרוספקטיבי, וכשהוא מרוחק במידה מספקת מן האירועים, נוגע המחבר בזכרונות הצורבים של ימי ילדותו: ילדות מסויטת וטראומטית בבית אבן מבודד עם הורים ניצולי שואה, "משפחה שבה מתנהלת מלחמת הכול בכול" 89. שוורץ יוצר ז`אנר חדש בסיפורת העברית של סיפור זכרונות הכתוב כמקהלת קולות ותודעות המגיבות זו לזו בשילוב עם התכתבות מחקרית, המתנהלת כדיון תלמודי, ברזולוציה גבוהה, עם פרטי סיפורה של רות אלמוג "גמדים על הפיג`מה" המובא בשלמותו בספר. סיפורה של אלמוג נכתב בהשראת החומרים הביוגרפיים של שוורץ אותם סיפר לה בעבר. החיים והספרות נפגשים בספר באופן מקורי ומפתיע. הקורא נסחף בזרם התודעה של המספר ומיטלטל בין התודעות השונות המתפרצות אל מחשבותיו ומשמיעות את גרסתן. קולות נוספים המלווים את מקהלת המשפחה הם מובאות וציטוטים רבים מיצירות ספרות הטבועים בתודעת המחבר ובני דורו ומשולבים בטקסט בהתכתבות עימו. יחודו של הספר והחשיבות בהצגתו הינם בפואטיקה החדשנית, שאין דומה לה בספרות העברית ובגילוי הלב של הסופר, בן הדור השני לשואה, החושף עולם אלים ומסויט של ניצולי שואה וילדיהם.