ספר `הוריית הקורא` נכתב בערבית יהודית במאה הי"א, ומטרתו להדריך את הקורא בקריאה נכונה במקרא. החיבור ארוך ומפורט, והוא זכה לעיבודים רבים. החלק העוסק בטעמי המקרא יצא לאור בימים אלה במהדורה חדשה של פרופ` אילן אלדר בלוויית תרגום עברי.
בעל `הורית הקורא` מזכיר פרטים שניטשטשו בכתבי-יד מאוחרים, ויש בכך סיוע להבהרת נוסח כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים לו. לעתים מסורתו מתאימה לנוסח כתבי יד השונים מן הכתר, ולעתים לשיטת בן נפתלי או לבעלי מסורה אחרים. יש שהוא מוסר על שיטות הטעמה שאינן מוכרות לנו מכתבי היד, ויש שהוא מדווח על מסורות קריאה בעל פה שאינן משתקפות בסימנים הכתובים של טעמי המקרא. לעתים הוא מביע הסתייגות מכללים שקיבל, ולעתים אין הוא מהסס להודות כי הכלל שנמסר לו אינו מובן לו על בוריו.
ניכר בספר גם ניסיון לכלול כללים ולחתור באמצעותם להבנת מערכת טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת. המחבר מתאר אילו טעמים מפסיקים יכולים לבוא אחר טעם מפסיק מסוים, אילו מפסיקים יכולים `להתרדף`, ושאלות כיוצא באלה. עם זאת, מנקודת המבט של החקר המודרני של טעמי המקרא, הישגיו של `הוריית הקורא` בפיענוח משמעות טעמי המקרא הם חלקיים ומוגבלים, כיוון שלא עמד על יחסי ההיררכיה בין המפסיקים ועל רוב חוקי התמורה.