Multiple Tagging and Strange Letters Systems found in Torah Scrolls and other Ancient Sources due to Sefer Tagi

בהרצאה נעקוב אחר העדויות השונות ל"תיוג מרובה", כלומר לסימון חריג של תגים על גבי אותיות התורה ולכתיבתן של אותיות מסוימות בצורה שונה מן הרגיל ("אותיות משונות"). כתיבה זאת נפוצה בתקופה קדומה, ופחתה והלכה בדורות האחרונים, כנראה בהשפעת הרמב"ם.

חיבור עתיק העוסק בנושא זה הוא "ספר תאגי", ששרד בכמה העתקות שלמות וחלקיות, השונות במבנה שלהן ובתכולתן. השוואת ההעתקות השונות מובילה להעדפה של כ"י פרמא 2574 כהעתקת ייחוס לשאר המקורות. נבחן הצדדים השווים והשונים בין רשימות התיוג השונות והשלמתן ההדדית.

סימוני התיוג באים גם בכתבי יד מוקדמים של חומשים ותיקוני סופרים, לעתים בטקסט ולעתים בגיליון. גם יש דפוסים של התורה שסימני התיוג נרשמו על גביהם בכתב יד. מקור עקיף על סימני תיוג הם חיבורי הדרשות בנושאי מסורה, בייחוד מחכמי אשכנז הקדמונים. מקור מפורסם מסוג זה הוא פירוש בעל הטורים לתורה.

חשיבות מיוחדת נודעת לספרי תורה קדומים ומאוחרים הכוללים סימני תיוג. בין ספרי התורה הקדומים נציג ספר תורה בכתיבה ספרדית מדור גירוש ספרד, וכן ספרי תורה מזרחיים ובהם גם ספר תורה מאוזבקיסטן. התופעה קיימת גם בתקופות מאוחרות יותר, לאחר המצאת הדפוס ועד קרוב לתקופתנו, בעיקר בספרי תורה אשכנזיים.

אספנו עד כה כארבע מאות מקורות תיוג מתקופות שונות. חלק מן המקורות מקוטע, ומספר המקורות המתייחסים לכל קטע מן התורה הוא כמאתיים בממוצע. בהרצאה יוצג ניתוח מתמטי ממוחשב של הממצא, המצביע על מסורות תיוג אופייניות הן בחלוקה לתקופות והן בחלוקה לפי אזורי תפוצה. ניתן להצביע על תהליך התפתחות והתרחבות שנקודת המוצא שלו היא ספר תאגי. הסטייה ממופעי ספר תאגי הולכת וגדלה עם השנים, עקב השיבושים ההולכים וגדלים בהעתקות המשניות של המקורות השונים.