The Role of the National Library in the History of Jewish Archives

"כל פרי רוח ישראל..":

מקומה של הספרייה הלאומית בתולדות הארכיונים היהודיים

ד"ר גיל וייסבלאי

מה לארכיונים בתוך אוספיה של ספרייה, וכיצד הפך בית הספרים הלאומי לאחד מן המוסדות הארכיוניים הראשונים בעולם היהודי? בהרצאה זו ננסה לענות על שאלות אלה ולהעלות סוגיות נוספות בתולדותיהם של מוסדות ארכיוניים יהודיים, נושא שטרם הוקדשה לו תשומת הלב המחקרית הראוייה.

בהיסטוריה של הארכיונים בישראל שמור לבית הספרים הלאומי מקום מיוחד, כאחד מן המוסדות הראשונים שבהם נאספו ונשמרו חומרי ארכיון אישיים של אנשי רוח. איסופם של חומרים אלה באירופה והעברתם לירושלים, החל במפנה המאות התשע עשרה והעשרים, נבע ממגמות תרבותיות שהיו אופייניות לאותה תקופה ואשר הולידו, במקביל, גם את האנציקלופדיות והמוזיאונים היהודיים הראשונים.

כבר מראשיתו, על סיפה של המאה העשרים, קנה לעצמו בית הספרים הלאומי מעמד ייחודי של מוסד-על לשימורה של מורשת רוחנית. ביצורו של מעמד זה, בעיקר בפרק הזמן שבין שתי מלחמות העולם, הביא להעברתם של אוספים ארכיוניים משמעותיים לרשותו. כך הפכה, למעשה, הספרייה לאחד מן המוסדות הגדולים והמובילים בארץ ישראל בתחום. לאחר מלחמת העולם השנייה, עם הקמתם וביסוסם של מוסדות ארכיוניים נוספים בארץ, חלו שינויים דרמטיים במאזן הכוחות שבין הגופים אשר עסקו בחומרי ארכיון. מה היה אופיים של האוספים שנקלטו בספרייה הלאומית בשלבי התפתחותה השונים, וכיצד הם טופלו? מה היה יחסם של ספרנים לארכיונים? ובמה נבדלה, אם בכלל, שיטת הטיפול בחומרים ארכיוניים שהונהגה בספרייה הלאומית מן השיטות שהיו נהוגות בספריות אחרות בעולם?

מתוך סקירה של התפתחות האוספים הארכיוניים, האישיים והמוסדיים, בספרייה הלאומית, ננסה להגיע לתשובות על שאלות אלה. זאת, תוך תיאור התפתחותם של מוסדות ארכיוניים בארץ ישראל והתמורות במעמדה של הספרייה הלאומית בזירה זו.