Between Historiography and Autobiography: Orthodoxy and Hungarian Nationality in the Eyes of Jacob Katz

יהדות הונגריה הצטיירה כיהדות של קצוות, ניאולוגים מתבוללים מובהקים מחד, ודתיים קיצוניים מסתגרים מאידך, ללא קבוצת ביניים. אולם, בעיקר לאחר האמנציפציה של שנת 1867, הסתמנו הבדלים גם בתוך הזרם האורתודוקסי בין שמרנים אולטרה-אורתודוקסים, בעיקר באיזור המזרחי, ובין אורתודוקסים יותר מודרנים במערב. אלה היו בתהליכי אקולטורציה לשונית והשתלבות תרבותית, הזדהו עם הלאומיות ההונגרית, וראו בעצמם עדה דתית - חלק אינטגרלי של האומה ההונגרית הנבדלת ממנה אך ורק באמונתה. הם התנגדו לשינויים בדת, אך היו מוכנים לסגל גישות מודרניות בתחומים אחרים, ואימצו זהות יהודית-הונגרית דומה מאד לזו של הניאולוגים.

אחת ההשלכות של אימוץ הלאומיות ההונגרית היתה דחייתה של הציונות, שהציבה אלטרנטיבה לאומית-יהודית מתחרה. כבר בתחילת דרכה של הציונות גינה ראש הלשכה האורתודוקסית הארצית את `הפזיזות בחתירת הציונות נגד הפטריוטיות ההונגרית`, וטען כי `ההונגרים בני הדת היהודית רוצים לבסס את אושרם בבית וכלל לא עולה בדעתם ליצור אומה חדשה`.

ההיסטוריון יעקב כ"ץ נולד במערב הונגריה למשפחה אורתודוקסית ופרסם מספר מחקרים על יהדות הונגריה, בעיקר על חלקה האורתודוקסי וכתב גם אוטוביוגרפיה. עיון בחיבוריו חושף פער מסוים בין כתיבתו ההיסטוריוגרפית ובין התיאור האוטוביוגרפי. במחקריו נראה כי הוא נוטה להסתכל על האורתודוקסיה כולה כמיקשה אחת בזיקתה ללאומיות ההונגרית וליחס לה את גישת האגף השמרני שנמנע מלדבוק בכל לאומיות זרה. בצורה זו נמחקים הגוונים הפטריוטיים-הונגריים האנטי-ציוניים של האורתודוקסיה המערבית ומצטיירת קהילה שתפסה עמדה קטבית אחידה אל מול הניאולוגיה המשתלבת. בזכרונותיו האישיים, לעומת זאת, הוא מתאר מציאות של אורתודוקסיה הונגרית-פטריוטית, שבתוכה גדל.

מה משמעות המתח בין כ"ץ ההיסטוריון החוקר ובין כ"ץ המתבונן בסביבתו?