Commentary and Punctuation in Ta’amei Hamikra: Additional Examples

טעמי המקרא מחלקים את הפסוק לחלקיו, ובכך הם מהווים גם סימני פיסוק. מן המפורסמות הוא שלעתים יש קשר בין פרשנות של פסוק לבין פיסוקו. לפי פירוש אחד לפסוק נתון יוצא שיש לפסק את הפסוק בצורה אחת, ואילו לפי פירוש אחר יש לפסקו בצורה שונה. לכן מאז ומתמיד נתנו הלומדים את דעתם לפרשנות היכולה להתאים לטעמים או המתנגדת להם.

יש להיזהר ולומר: "יכול להתאים". הרי גם אם פיסוקו של פסוק לפי פירוש אחד מתאים לפיסוק היוצא מהטעמים, אין כאן הוכחה שהטעמים משקפים דווקא את הפירוש הזה. הרי גם פירוש אחר – אפילו פירוש שאינו קיים במפרשים שלפנינו – יכול להתאים לטעמים. לעומת זאת הצד השלילי ברור יותר. כאשר פיסוקו של פסוק לפי פירוש אחד אינו מתאים לפיסוק היוצא מהטעמים, ניתן לומר בלי הסתייגות שהטעמים אינם משקפים את הפירוש הזה.

בפסוקים שניתן לפרשם בצורות שונות, ולפי כל אחד מהפירושים יש לפסק את הפסוק בצורות שונה, נתנו הלומדים את דעתם לטעמים כדי לראות איזה פירוש יכול להתאים לטעמים ואיזה מנוגד להם. בהרצאה אציג פסוקים נוספים שהוצעו להם פירושים שונים ולהראות שפירוש אחד יכול להתאים לטעמים ופירוש אחר אינו יכול להתאים להם.