בלי להכריע בשאלת תפקידם המקורי של טעמי המקרא (פיסוקי או מוסיקאלי), מן המפורסמות הוא כי סימני הטעמים, הטעונים אמנם דיבוב מילולי, מצביעים על דרך הבנה מסוימת של הכתוב.
בהרצאה זו אתייחס לקבוצה של פסוקים שבהם החלוקה העיקרית של הפסוק על ידי אתנח חושפת פרשנות ייחודית בהבנת הפסוק. התפיסה המקובלת להבנת אותם הפסוקים, העולה מן הפירושים ובעיקר מתרגומי המקרא לשפות שונות, אינה עולה בקנה אחד עם מקום האתנח שלפנינו. אולם בעקבות האתנח אציג פרשנות שונה לכל פסוק ואביא לה תימוכין. ככל הידוע לי, לפסוקים שיוצגו בהרצאה אין התייחסות במאמרים ובספרים העוסקים בתפקיד הפרשני של הטעמים.
ההרצאה היא חלק ממחקר מקיף שלי, שבו אני מבקשת להצביע על כללי החלוקה של הפסוק, היינו, על השיקולים שהנחו את בעלי הטעמים לקבוע את מקומות החלוקה של הפסוק.