ההרצאה מתמקדת במבט הקוסמי ובממד האקזיסטנציאלי של גישת שביד לסידור התפילה. אף ששביד נתפס כהוגה חילוני מודרני, יש לראות ביחסו אל סדור התפילה ביטוי לגישה הרמנויטית שמטרתה הנכחת דפוסיה הפנימיים של דת העבר בחיי היהודים בהווה. בירור צדה הקוסמי של גישת שביד לסידור התפילה ייעשה באמצעות ניתוח דיונו באזכורי הבריאה והנבואה שבסדור התפילה ושל דיוניו בממדים הקוסמיים של תפילות השבת. הפן האקזיסטנציאלי יידון דרך עיון בעמידתו של שביד בתפקוד הפולחני של התפילה ושל סידור התפילה. ייעשה מאמץ לחשוף את גישת שביד להיבטיה הקיומיים של השירה המקראית הנוכחת אף היא בסדור התפילה, ולעקוב אחר יחסו לקריאת שמע, כביטוי תיאולוגי של זיקת אהבה המכוננת דו שיח בין האדם (הסופי) לאלוהי הבריאה (האינסופי).