Janus: Between Scholarship and Constructive Philosophy in Eliezer Schweid`s Intellectual Endeavors

כל הבקי בהגותו הפילוסופית-יהודית של אליעזר שביד יכול לזהות בקלות את מרכיביה הדתיים, החברתיים והתרבותיים. במרכז הרצאתי תעמוד השאלה מהו העיקרון המסדר המציב יחדיו מרכיבים אלה בתקופות השונות של התפתחות הגותו. אראה שעיקרון זה נקבע, ומשתנה מעת לעת, על פי אופן תפיסתו את הבעייתיות הפוקדת את הקיום היהודי באותה תקופה.

על רקע קביעה זו, אטען שמפעלו המחקרי המקיף של שביד על תולדות המחשבה היהודית בזמן החדש משמש את הגותו הפילוסופית, בכך שממנו שאב כלים לניסוחה של הבעייתיות הפוקדת את הקיום היהודי בזמנים שונים. אראה, למשל, שמתוך מחקריו על הוגים שקדמו לו שביד שאב דגמים להתמודדות מקורית עם בעיית היחס בין עבר והווה בתודעה היהודית של הציבורים אליו פנה בתקופות השונות של יצירתו, בה בשעה שהפנים מעיסוקיו המחקריים גם רגישות מיוחדת לדרכי ההשפעה של שינויים מרחיקי לכת במציאות העולמית החיצונית על אופי הבעייתיות הפוקדת את הקיום היהודי בכל זמן נתון. על רקע דברים אלה, אצביע באופן מיוחד על התועלת שניתן להפיק מעיון בכתיבתו המחקרית של שביד מבחינת הניסיון לפענח את רובדי העומק של תפיסתו לגבי `היהדות כתרבות` בתקופתו המוקדמת כמו גם של `ביקורתו על התרבות החילונית` בתקופתו המאוחרת.