The Jewish Attitude Toward the Exceptional Member of Society

ההתייחסות היהודית לחריג בחברה

כבסיס רעיוני להכשרת מורים לחינוך מיוחד בחמ"ד

ביסוד ההתייחסות לתלמידי החינוך המיוחד, נמצאת האמונה ביכולת כושר ההשתנות של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים. היכולת של התלמיד ללמוד להתקדם ולהתפתח הוא מעבר למגבלות, לאטיולוגיה ולגיל. הזכות של הילד לקבל חינוך מותאם לצרכיו היא זכות בסיסית המוקנית לו על ידי תפיסות התורה, המוסר והחוק. ההתייחסות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הינו נושא מדובר במערכת החינוך הן בחינוך הממלכתי והן בחינוך הממלכתי דתי. חוקקו חוקים בכנסת (חוק החינוך מיוחד 1988 ) (חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות 1988 ), הוקמו וועדות שונות " וועדת מרגלית" ו"וועדת דורנר" שתפקידן היה לבדוק את יישומו של החוק במערכות השונות ובנוסף פותחו תכניות שונות שמטרתן לשלב ולהכיל את תלמידי החינוך המיוחד במערכת החינוך כדוג` ל"ב 21 ו"האחר הוא אני".

בהרצאה זו אתייחס לעמדות, לתפיסות ההלכתיות והפילוסופיות על פי היהדות בהתייחסות לחריג בחברה, כבסיס רעיוני – פדגוגי בהכשרת מורים לחינוך מיוחד הן בקורסים התיאורטיים והן בהכשרה הפדגוגית הנעשית בבתי ספר ובכיתות חינוך מיוחד במגזר הממלכתי דתי.

כדוגמא לכך נביא את משנתו של פרופ` ראובן פוירשטיין מייסד גישת "תאוריית כושר ההשתנות הקוגניטיבית-מבנית" ( structural cognitive modifiability) ונראה את מקורותיה בספרות היהודית לדורותיה.

פוירשטיין ש` (2012) תורת הלמידה המתווכת : שורשיה ביהדות ויישומיה בהעברת ערכים,

ירושלים : ראובן מס..

פוירשטיין, ר` (1998). האדם כישות משתנה. על תורת הלמידה המתווכת. תל אביב: משרד

הביטחון.

אגוזי, מ. ופרופ` פוירשטיין, ר. (1987), התיאוריה של הלמידה המתווכת ומקומה בהכשרת מורים,

דפים, 6, 16-34