1. רקע.
הרצאה זו מבוססת על עבודת הדוקטור המבקשת לבחון את ההקשרים הייחודים שבהם אנשים זקנים נדרשים להיזקק לדיני הגנת הצרכן. הגם שדיני הגנת הצרכן חלים על כלל הצרכנים, לרבות אנשים זקנים, נמצא שהצרכנים הזקנים- כקבוצה חברתית ייחודית-הינם למעשה קבוצת מטרה לתרמיות צרכניות והם חווים, באופן עקבי, ניסיון מצד בעלי עסקים, יותר מכלל האוכלוסייה.
2. שיטת המחקר.
מחקר איכותני-פנומנולוגי. מבוסס על ניתוח ראיונות עם צרכנים זקנים.
3. מטרת המחקר.
א. להציג את הגורמים המשפיעים על הקלות שבה ניתן לנצל צרכנים זקנים;
ב. להציג את החסמים העומדים בפני צרכנים זקנים בבואם למצות את זכויותיהם הצרכניות באמצעות הגשת תביעות בתחום הצרכנות לבית המשפט;
ג. להציג את הגורמים המשפיעים על נכונותם של צרכנים זקנים לפנות אל גורמים מקצועיים היכולים לסייע להם במיצוי זכויותיהם הצרכניות;
ד. לבחון את ההשלכות של ניצול צרכני על חייהם של צרכנים זקנים.
4. מסקנות המחקר.
א. קיימת חשיבות שהעובדים הסוציאליים יהיו מודעים לתחושות העולות בקרב צרכנים זקנים בתגובה לניצולם הצרכני, על מנת שיוכלו לסייע להם לחזק את הדימוי העצמי שלהם ולהגדיל את המשאבים הרגשיים העומדים לרשותם. זאת הן כדי שיוכלו להתמודד עם אותן תחושות שמונעות מהם לדווח על ניצולם הצרכני, והן כאמצעי למניעת ניצול צרכני בעתיד.
ב. קיימת חשיבות של הגדלת הידע והמודעות של צרכנים זקנים בנוגע לזכויותיהם הצרכניות בעזרת אמצעי תקשורת ואמצעים אחרים שיותאמו למאפיינים הפיזייים הייחודים שלהם.
ג. ראוי לפתח תוכניות חינוך למניעת ניצול צרכני ולהטמעת ידע צרכני בקרב צרכנים זקנים, שתותאם לצרכיהם הייחודיים.
