לחשוב מחוץ למעון

Nurit Gil Fnurit@gmail.com
מש"ה - מעון לבצלר, משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, הרצליה

א היא אישה בת 63. מאובחנת עם מש"ה. הגיעה למעון בסידור דחוף לאחר אשפוז כפוי בבית חולים "אברבנל".

חומר רקע שנשלח בעניינה הציג תמונה של אישה שחיה לבד עם בן זוג בדירת מפתח בתל אביב. בן הזוג היה מטופל דרך בריאות הנפש. שניהם הכירו בבית חולים פסיכיאטרי שבו היו מאושפזים שנים רבות. עברו לקהילה לפני כ20 שנה. בן הזוג נתמך על ידי משרד הבריאות ובני משפחתו והאישה על ידי גורמי הרווחה והקרן לטיפול בחסויים. הוריה נפטרו ואח ואחות ניתקו אתה את הקשר. לא היה כל מידע עליהם.

הזוג חי בתנאי הזנחה קשים. א` היתה מוזנחת, עם פגיעה עצמית, בתת משקל, הפסיקה לתפקד ואז אושפזה.

בניגוד לרצונה הובאה למעון. התערבויות שנעשו נועדו לאפשר לה איכות חיים גם בתנאים החדשים שנכפו עליה ובאובדן העצמאות. הן כללו: חונכות של סטודנטית, בניית תוכנית שתאפשר קשר עם בן הזוג (שגר בעיר רחוקה יותר וכל אחד מהזוג נתמך על די גורמים אחרים שאין קשר ביניהם) ישיבות צוות רב מקצועי, ושיתוף גורמים שונים מחוץ למעון. ההתערבות המשמעותית ביותר הייתה חידוש הקשר עם המשפחה וחשיפתה לאחר שדבר קיומה נשמר בסוד מחלק מהמשפחה במשך 50 שנה.

מסקנות:

הטיפול המיטבי בא התאפשר על ידי שזירת עבודה רב מערכתית בשילוב של גורמי חוץ ופנים תוך תכנון והכוונה של נקודות המפגש בין כולם.

עדיף התרשמות אישית/מקצועית על הסתמכות על חומר כתוב.

שילוב מקצועי בין ראשויות ואנשי מקצוע הינו תנאי להצלחת פרויקט

לווי צוות רב מקצועי פנימי הינו מכפיל כוח לתוכנית מקצועית.

תמיד שווה לחפש את המשפחה ולשתף אותה בתהליכים

א` היום מאוד מטופחת, מעורבת בפעילויות שונות במעון, בקשר שוטף עם בן הזוג, נוסעת אליו לדירה, נפגשת באופן שוטף עם משפחתה שהולכת וגדלה ובעיקר בעיקר מאושרת.

Nurit Gil
Nurit Gil








Powered by Eventact EMS