סדנה זו תעסוק בסוגיה מרכזית הנמצאת בלב כתיבת תיאורי מקרה קליניים. בכל כתיבה קלינית, יש להתמודד עם האתגר של חשיפת פרטי המטופל וההשפעה של פרסום פרטיו על התהליך הטיפולי. כדי לשמור באופן מוחלט על חיסיון המטופלים ובכדי שלא לפגוע ביכולתו של המטפל להקשיב, ניתן להשתמש בטכניקה ספרותית של יצירת מעשייה טיפולית. המעשייה המוצגת רוכבת על קו התפר שבין הבדיוני לקליני ומתבסס על התפיסה כי המרחק ביניהם בכל הנוגע להיזכרות ובעיבוד הטקסטואלי של העבודה קלינית אינו כה רב. תוצג המעשייה א של גבר שעבר משבר נפשי לאחר בגידתה של אשתו. במהלך הטיפול, מתבררים מקורות עמוקים יותר של המשבר הנפשי. מקורות אלו מתבררים כקשורים ליחסי הגבר עם אביו, ניצול שואה וחייל בקרבות ישראל. אובדן האב וההעדר היחסי של תהליך עיבוד האבל הביאו את הגבר לחווית ניכור שתרמה לאווירת המשבר בחיי הנישואין. משתתפי הסדנה יוזמנו להתנסות חוויתית בכתיבה מעשיה טיפולית.
