תסמונת האלכוהול העוברי מוכרת בשנים האחרונות במדינות בהן קיימת תרבות מפותחת של שתיה. למרות שישראל נמצאת בקטגוריה זו, כאן רק מתחילים להכיר את התופעה בעיקר ביחס לילדים מאומצים וילדי אומנה.
קשת הנזקים שנגרמת לאדם שאמו שתתה אלכוהול במהלך ההריון כוללות פגיעה בלתי הפיכה במוח המתפתח ויש לה השלכות מרחיקות לכת מבחינה קוגניטיבית, התנהגותית ורגשית בחייו של הילד, המתבגר והבוגר. מכלול התופעות הנכללות תחת תסמונת האלכוהול העוברי (Fetal alcohol spectrum disorder) יכולות לכלול בעיות זיכרון, קשב וריכוז, לקויות למידה, קושי בהבנת קשר סיבה-תוצאה, קושי בחשיבה מופשטת, בארגון ותכנון ובשפוט המוסרי, קושי בתפיסת המציאות ובשליטה על דחפים, בפתרון בעיות ועוד ועוד.
ממחקרים שנערכו בשלושת העשורים האחרונים בעולם המערבי כולל ישראל, נמצא כי אחד עד עשרה תינוקות מתוך 1,000 נולדים עם פגיעה כלשהי כתוצאה משתיית אלכוהול של האם במהלך ההיריון. לצד עובדה זו ולצד ההערכה כי בישראל כ- 40% מהנשים נוהגות לשתות אלכוהול, מפתיע הוא ששיעור הילדים המאובחנים בישראל עם תסמונת FASD (על הספקטרום) היא מזערית.
העדר אבחון מדוייק ונכון בגיל צעיר מוביל לכך כי ילדים אלה לא זוכים בטיפול מתאים. הדבר משפיע גם על יכולת ההורים, הסביבה וגורמי טיפול לתת מענה טוב יותר לקשיים המורכבים והמתאגרים הקיימים בתסמונת זו.
מטרת ההרצאה הינה להעלות בקרב אנשי מקצוע את הידע והמודעות לתסמונת על המורכבות שבה. ידע זה חשוב ביותר לעובדי רווחה, עובדי המוסד לבטוח לאומי, פקידי סעד, עו"סים במסגרות לנוער חוסה ובתי סוהר ועו"סים למשפחות אומנה ואימוץ כמו גם לעוסקים בהתמכרויות.
