גיל ופרספקטיבה - בני הגיל השלישי מצלמים סיפור ולומדים שמוש בטכנולוגיה

רציונל/רקע
ניצולי שואה חובבי צילום ואמנות יוצאים למסע של חקר ויזואלי עם מצלמה דיגיטאלית ותשוקה לחקור, להתבונן, לחשוף ולהיחשף לחוויה ייחודית ותרפויטית בשיטת "לצלם סיפור" בהמשך ישתפו הסיפור הנרטיבי עם הדור הבא.
שיטה ומטרות: הסדנא פועלת כבר 3 שנים, השתתפו 45 איש בגילאי 73 ועד 92, אחת לשבועיים ל-כ- 3 שעות לצד מס` ימי צילום מחוץ לעיר.
• לימוד יסודות הצילום הדוקומנטרי ככלי לחקר ויזואלי להסתכלות אחרת על תהליכים שונים.
• הרחבת מעגלי תמיכה ויצירת רשתות חברתיות חדשות. יצירת קבוצה תומכת של משתתפים וגיבושם למועדון חברים במטרה להמשך קשר אישי – חברתי
• רכישת כלים אפקטיביים וחדשניים המקלים את ההתמודדות עם אתגרי הגיל.
• קירוב המשתתפים לבני משפחתם המורחבת ובעיקר לדור הצעיר (נכדים ונינים), דרך הכרות עם כלים טכנולוגיים.
• עבודה יצירתית ויצרנית לצילום דוקומנטרי/אמנותי/השלכתי שתוצג בתערוכה.
ממצאים:
1.התכנית מבוקשת מאד.
2. עדויות רבות לתהליך רגשי אישי וקבוצתי מיטיב. (מצורף נספח)
3. העצמה והפחתה בחרדה טכנולוגית.
4. התכנית תרמה ליצירת קבוצה מגובשת של המשתתפים עם המשכיות.
5. נוצרה שפה משותפת ושיח חדש בין משתתפי התוכנית לבין הדור הצעיר.
6. נוצרו שינויי עמדות בקהילה כלפי המבוגר והזקנה.
מסקנות:
התכנית והשיטה "לצלם סיפור" באמצעות פלטפורמה טכנולוגית, מנגישה שפה של העידן החדש לאוכלוסייה המבוגרת. באמצעות עבודה נרטיבית בכלים של תרפיה בצילום.
אנו רואים חשיבות רבה בקיום הפרויקט ועדים לתהליך המשמעותי שהוא יוצר מדי שנה.
המלצתינו החמה לכלול אותו בתכניות הייחודיות לאוכלוסיה המבוגרת.