בגישור גירושין של בני זוג שהם גם הורים לקטינים, שאחד או יותר מהם הוא עם צרכים מיוחדים, יש להתייחס באופן פרטני למצבם הספציפי של הקטינים "המיוחדים" ולתת ביטוי למענים לצרכיהם.
גידולו של ילד מיוחד במשפחה מהווה גורם לחץ בלתי פוסק בתוך הבית הכולל גם סביבה משפחתית תובענית, קונפליקטים ומתחים חוזרים ומחלוקות ומריבות רבות בין בני הזוג, הן בכל הנוגע לגידולו של הילד המיוחד והן לגבי גידולם של הילדים האחרים במשפחה.
קונפליקטים בלתי פוסקים, חוסר תיאום הורי וגם סביבה רווית מתחים ולחץ, יחד עם רגשות אשם ושימוש בשפה לא הולמת, עלולים גם כן להשפיע גם על המערכת הזוגית. החלום ההורי ו/או הזוגי המתנפצים אל מול המציאות היומיומית הלא פשוטה, עלולים להשפיע על תחושת הערך העצמי של ההורים, לעורר ביניהם חיכוכים, לגרום לריחוק ולפגוע באינטימיות ביניהם. מכאן קצרה הדרך לחוסר שביעות רצון מהנישואין, ויש סכנה לפירוק מערכת היחסים הזוגית.
בהליך גישור גירושין לזוגות אלו צריך להתייחס במיוחד למגבלות הנוספות עקב מצבו הפיזי והנפשי של הילד המיוחד, ובאמצעות רעיונות יצירתיים לחתור להגיע הסכמות ספציפיות שיכללו בהסכם הגירושין, למשל:
• מה דינה של קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, והאם יש צורך בתשלום דמי מזונות שיתווספו עליה?
• האם דמי המזונות עבור הילד המיוחד יצטמצמו בשליש עד גיל 21 ויתבטלו לאחר מכן?
• מה צריך לקחת בחשבון במסגרת קביעת הסדרי השהות של ההורים עם הילד המיוחד ועם אחיו?
• האם ננהג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 במסגרת איזון המשאבים של שני בני הזוג, או שנאלץ לסטות ממנו ולאזן את המשאבים בצורה שאינה שוויונית?
על שאלות אלו ואחרות נענה במסגרת הרצאה זו.
