רקע: חוק החולה הנוטה למות, מסדיר את הכללים בהם אדם יכול להורות מראש שלא לקבל טיפול רפואי, אם יהיה חולה נוטה למות שאינו כשיר לקבל החלטות. החוק אף מאפשר לאדם לקבוע מראש מי יהיה מיופה הכוח בעניין זה. במחוז מרכז הוחלט לפנות למטופלים ביחידות לאשפוזי בית (ילא"ב) הצלולים בדעתם ולהציע להם על ידי אחות/רופא ועו"ס לחתום על טופסי ההנחיות הרפואיות המקדימות (טה"מ) ו/או ייפוי כח משולב. לשם כך, עבר הצוות הכשרה בנושא. בנוסף נבדקו הגורמים המעכבים והמקדמים שסייעו לצוות במהלך התהליך.
השערת המחקר: הכשרה מובנית של צוותי הילא"ב בנושא סוף החיים, תורמת לשיפור תחושת המסוגלות של הצוות להעלאת נושא הנחיות מקדימות בפני המטופלים.
מטרה: 1. הטמעת הנושא של בחירת העדפות טיפול אישיות בסוף החיים והחתמה על טה"מ בקרב צוותי הילא"ב.
יעדים מרכזיים: 1. העלאת נושא העדפות טיפול בסוף החיים, בקרב מאושפזי הילא"ב.
- החתמת מטופלים בילא"ב על טה"מ/ייפוי כח משולב.
- הבנת הגורמים המעכבים והמקדמים שסייעו לצוותים לפנות בנושא למטופלים.
השיטה:
- הרצאות בנושא סוף החיים, סימולציות במס"ר, סדנא בנושא אבל ואובדן
- שאלון לבדיקת תרומת ההכשרה ותחושת מסוגלות הביצוע מול מטופלים.
ממצאים:
- השאלון הועבר ל18 אנשי צוות היחידות.
- סה"כ נעשתה פניה ל- 53 מטופלים, מתוכם 30% חתמו על טה"מ, 10% חתמו על טופס ייפוי, 40% סרבו לחתום, 20% בקשו לחשוב.
- הכשרה מובנית ועבודת צוות נמצאו כתורמים ביותר ליישום והעלאת תחושת המסוגלות להתמודדות עם הנושא.
מסקנות והמלצות: הכשרה מובנית בנושא סוף החיים ועבודת צוות תורמים לתחושת המסוגלות של הצוותים לעסוק בנושא ומובילה להיענות של מטופלים לחתום על טה"מ. לגבי האוכלוסייה החרדית, מומלץ לפנות לרב ולקבל את אישורו וחתימתו לדיון והחתמה על הטפסים. הוחלט לפנות בנושא לכל מטופל חדש ביחידה לאשפוזי בית.
