Torah principles that guided the representatives of the residents, the struggle for the disengagement plan - Theory and Practice

עם הצהרתו של ראש הממשלה אריאל שרון על תוכנית ההתנתקות קם בגוש קטיף מטה מאבק. אחד המאפיינים של מטה זה הייתה הנוכחות המרכזית של אנשי חינוך ותורה בהרכב המטה . הנובע מכך שהשיקולים הערכיים התורניים היוו מרכיב משמעותי מאוד בעיצוב דרכו של מטה המאבק ובגיבוש דרכי הפעולה שלו.

אנשי המטה נדרשו להתעמת עם קונפליקט בין ערכים תורניים שונים, בהם: האחריות לעם ולמדינה; המחויבות שקיבלו על עצמם לפעול לביטול החלטת הממשלה; והאחריות לתושבים ולמבנה הקהילתי .

חלק מאנשי המטה היו רבני ישובים שבחבל עזה. אנשי מטה המאבק היו רובם ככולם היו שייכים למגזר הציוני-דתי. משמע, גיבוש קווי היסוד של המטה ודרכי הפעולה שלו, התמודדו באתגר ערכי-תורני של משנתה הציונות הדתית ל"הלכה למעשה" במציאות חדשה. נוצרו דילמות רבות ומורכבות כהוראות פעולה לפעילי המטה וגם כהנחיות התנהגות לתושבי גוש קטיף .

ההנחיות והתפיסה הערכית העומדת מאחוריהן תועדו הן ב"עדכאן", דף הקשר השבועי של מטה המאבק לתושבי הגוש, והן בספר "תורת קטיף" שאסף את דרשות הרבנים לתושבי הגוש.

במסגרת ההרצאה נצביע על העקרונות השונים ונדגים את ההשלכות המעשיות שלהם בדרכי המאבק ובצורת ההתנהלות של אנשי גוש קטיף.

יעקב (קובי) בורנשטיין חבר מטה המאבק של גוש קטיף ומנהל התוכן במרכז קטיף- המרכז למורשת גוש קטיף וצפון השומרון .