הרצאה זו מבוססת על ממצאי מחקר התזה, הנרטיבית-פמיניסטית, "להתבגר בצל התיוג שרמוטה", העוסק בנושא הקיים בשולי התודעה הציבורית בשיח שהוא אך ורק בסלנג והוא "שרמוטה"; בתודעה ובשיח הטיפולי הוא משויך למושג הרחב והכללי של "נערות במצוקה" ולרוב הוא אינו מגיע לפתחם של מטפלים; ואילו בספרות האקדמית הוא איננו ממושג כלל.
מחקר התזה נעשה כחלק מלימודיי לתואר מוסמך, באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית ד"ר קאתלין כץ. מחקר זה מבוסס על סיפורי חיים של תשע נשים שהמשותף להן היא העובדה שהן התבגרו בצל התיוג "שרמוטה". סיפורי החיים נותחו על פי שיטות הניתוח של המחקר הנרטיבי.
בהרצאה זו, ניחשף לסיפורי החיים האינדיווידואליים של אותן תשע נשים מופלאות, נבחן את הסיפור האישי והמשותף. נבין את המשמעויות השונות שיש לתיוג "שרמוטה" ברמת המאקרו (החברתי-תרבותי), מיקרו (בזירות החברות המשמעותיות בחייהן- משפחה, חברים ובית הספר) וברמה התוך אישית (בתהליך כינון הזהות האישית). לבסוף, נציע המשגה תאורטית חדשה שתסייע לאנשי המקצוע, וגם כלים פרקטיים והמלצות יישומיות שייסעו בהתמודדות עם תופעה זו בשטח.
