רקע: עבודה סוציאלית תעסוקתית הינה התמחות בקידום שילובן של אוכלוסיות מודרות ומועטות הזדמנויות בשוק העבודה לצורך קידום רווחתן במכלול היבטים. תפקיד זה מתהווה כתחום עיסוק מובחן בשנים האחרונות[1]. תחום זה היה בקונפליקט במשך שנים רבות במסגרתו ויכוח נוקב על מידת אחריות השירותים החברתיים השונים לעיסוק בתחום קידום תעסוקה[2].
מטרות: מטרות פעולתו של העובד הסוציאלי התעסוקתי כוללות תוצאות תעסוקתיות וכלכליות מובהקות ותוצאות אישיות משמעותיות (ו/או משפחתיות וחברתיות בהתאמה לתכנית) המושגות דרך התהליך התעסוקתי:
«סיוע בשילוב בתעסוקה ההולמת כישורים, צרכים ונטיות תעסוקתיות
«גידול הכנסות הפרט (והמשפחה)
«העצמת תחושת הערך העצמי וחווית המסוגלות
«חיזוק המשפחה כמערכת תמיכה בתהליך השינוי
«חיזוק עצמאות והפחתת התלות בשירותי רווחה שונים
עקרונות יסוד בתפקיד:
העבודה סוציאלית תעסוקתית מושתת על ההבנה כי מיעוט בהזדמנויות ונסיבות חיים ולא מיעוט ביכולות הן שהרחיקו אנשים משוק התעסוקה. העו"ס התעסוקתי מחזיק בכך כי לכל אדם כוחות ומשאבים באמצעותם יביא הוא לשינוי משמעותי תוך ליווי וסיוע.
- גישה שיקומית
- שילוב בין עבודה תהליכית לעבודה הכוללת מענים קונקרטיים
- חתירה לרציפות ועקביות בתהליך
- פעולה בגישה רב מימדית
- פעולה במשותף עם הלקוח, להשגת מטרות ברורות וברות הערכה
- עשייה פרואקטיבית, יוזמת ויצירתית
ממצאים: נתוני אפקטיביות לתכנית תעסוקה לרווחה (המובלת על-ידי עובדים סוציאלים תעסוקתיים)
- 74% מהמשתתפים השתלבו. בתעסוקה בהתאם למטרה תעסוקתית שהם הגדירו.
- 80% מהעובדים מרוצים ממקום עבודתם.
- 91% דיווחו כי חל שיפור בתחושת היכולת שלהם לפעול למען עצמם ולהצליח.
- 79% דיווחו כי חלה עליה בתמיכה המשפחתית ביציאה לעבודה ובהתעניינות של ילדיהם.
